איך להפסיק לרצות אחרים

כשאנחנו מרצים אחרים 24/7 אנחנו מוצאים את עצמנו בתחושה של עייפות, ריקנות, חוסר מימוש, אין תשוקה ובעיקר פשוט קשה. קשה בעבודה, בבית, קשה עם הילדים, ובזמן שלנו עם עצמנו אנחנו נעדיף לישון או לראות משהו בטלוויזיה כדי להתנתק מהכל.

אנחנו רוצים הגשמה, רוצים שיראו אותנו, שיעריכו, שיתמכו, שיאהבו.. רוצים להשמיע את הקול שלנו, לדעת להגיד מה כן ומה לא, לשתף מהלב, לנוח תוך כדי תנועה, ליצור ולהיות בשליטה על החיים שלנו ולהפסיק להיות טיפוס מרצה. ובטח ובטח כאשר מדובר על ריצוי בזוגיות.

יש הרגשה שכוח החיים כל כך חזק שהוא גורר אותנו לסיטואציות ולמצבים שאנחנו לא רוצים להיות בהם, הרגעים היחידים שאנחנו חווים בהם שקט זה כשאנחנו מתרחקים מהכל.

יש הרגשה של חוסר אונים והישרדות יומיומית במצבי החיים השונים. 

ממה נובע הצורך לרצות אנשים אחרים? 

 

הצורך להיות טיפוס מרצה ולרצות אחרים, נובע מחוסר באהבה בתוכנו, אנחנו לא מרגישים אהבה בתוכנו ואנחנו צריכים לקבל את זה מבחוץ מאנשים אחרים. 

מנגנון הריצוי מבוסס על לקבל אהבה מאחרים, כשיש לנו את עצמנו באמת ואנחנו מאשרים את עצמנו בכל המצבים אנחנו יכולים להרפות את המרוץ אחרי לקבל אהבה מהעולם בחוץ, יש לנו את עצמנו. 

לעיתים אנחנו חווים כאב מאוד גדול בילדות בנוגע לכעסים, ריבים וחוסר רגישות לאחר. הכאב נטמע במערכת הרגשית שלנו ומתורגם כסכנה ותת המודע מנווט אותנו להימנע ממצבים בהם אנחנו נפגשים עם אותו כאב גם אם זה כולל לרצות אחרים עד כדי תשישות וסבל. 

לדוגמא: ילד לאבא מאוד דומיננטי וכעוס, שנפגע בילדותו, בחייו הבוגרים יעשה הכל כדי להימנע מעימותים ולחוש כעס (שחלילה לא יהיה כמו אבא שלו), גם אם זה כרוך בלוותר על הרצונות שלו לגמרי. 

לריצוי יש שלל זוויות וסיבות וכל אחד מאיתנו פוגש את זה בכאב הפרטי שלו.

כאשר גוף הכאב שלנו מופעל אני חווים חוסר באהבה בתוכנו ובאופן אוטומטי אנחנו משלימים רוצים להשלים את חוסר האהבה הפנימי באהבה חיצונית מאנשים.

 

הצורך הבסיסי שבגללו אנחנו נוטים לרצות אחרים הוא לקבל אהבה.

כאשר אנחנו מרצים את האחר זה יכול להיות יעיל לטווח קצר. אנחנו מקבלים שקט המרגיע את גוף הכאב שלנו, אנחנו מקבלים אהבה מהאחר כי הצרכים שלו נענים, אבל זה פתרון מאוד לא יעיל לטווח ארוך.

לאורך זמן אנחנו מגיעים למצב של ביטול הצרכים שלנו, מצפים לקבל תמורה על זה ולרב מתאכזבים במיוחד כאשר מדובר על ריצוי בזוגיות. 

אנחנו מפתחים כעסים על הסביבה אבל לא יודעים לבטא אותם בצורה ובזמן הנכון, מה שיוצר ריחוק מצד אחד או פיצוץ מצד שני.

מבחינה רגשית אנחנו נוטים להפגין פחות כעס מול על אנשים אחרים ומעדיפים להימנע מעימותים וריבים כדי שיאהבו אותנו, ויותר מזה, שנאהב את עצמנו.

חשוב לציין שבמהות שלנו אנחנו אנשי שלום, חלק מהשליחות שלנו פה בעולם הזה היא לעשות שלום, האינטליגנציה הרגשית שלנו מפותחת מאוד,הראייה שלנו היא רב מימדית, אכפת לנו מאנשים סביבנו ויש לנו כישרון בלראות את הצורך של האחר לעומקו.

השאלה הגדולה היא- מה קורה אצלנו בפנים? מה השיח הפנימי שלנו?

נתינה היא דבר נפלא שאמור למלא אותנו באהבה ולחבר אותנו למהות שלנו, אבל היא צריכה להיות קודם כל בהקשבה לעצמנו, לגבולות ולצרכים שלנו ומתוך כך היא לא מרוקנת אותנו מאהבה.

למה כל כך חשוב בשבילנו להעניק גבולות?

 

לפעמים אנחנו יכולים להתבלבל ולחשוב שגבולות הן מקור כל המלחמות בעולם, אבל גבולות יכולים להגיע ממקום אוהב ולא בהכרח ממקום לוחם, גבולות ממקום שאוהב את עצמנו, דואג למרחב בטוח לעצמנו ולא בהכרח ממקום ששונא את האחר ורוצה להרחיק אותו. אם אין גבולות אנחנו לא יכולים לשמור על הייחוד שלנו ובכך לתרום את המתנה הייחודית שאנחנו לעולם.

החוויה הפנימית שלנו היא זו שקובעת את חווית החיים שלנו ולא האירועים עצמם, 

כאשר אנחנו לא מציבים גבולות המרחב האישי שלנו פרוץ ויש הרגשה שאנחנו לא בטוחים בעולם.

ריצוי בזוגיות – איך מעניקים גבולות בזוגיות שלי?

סדר עדיפויות – חשוב שנראה שהענקת גבולות היא ערך עליון. שאם אנחנו לא נשמיע את הגבולות שלנו זה ממש אונס שאנחנו אונסים את עצמנו, אנחנו צריכים לשים את זה בסדר חשיבות מאוד גבוה. 

רק כך ניתנת לנו המוטיבציה לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהגיד "לא", לכעוס או להשמיע את דעתנו הכנה.

כאשר אנחנו עושים את זה, לאט לאט אנחנו מלמדים את המערכת הרגשית שלנו שהעולם לא נחרב כשאנחנו מעניקים גבולות, הוא אפילו נהיה מקום טוב יותר ובטוח יותר לחיות בו.

 

כנות– יכולת הענקת גבולות בא ללמד אותנו כנות פשוטה. אם אני כנה עם עצמי ועם הסובבים אותי, הגבולות נופלים למקום באופן טבעי וללא דרמות ואפילו ללא מילים. 

לדוגמא מקרה של מישהי שלא ידעה להגיד "לא" תמיד התחמקה מטלפונים, הבריזה ברגע האחרון, המציאה שקרים לבן הזוג שלה רק שחלילה לא ישנאו אותה בגלל זה. 

כאשר היא הבינה שכל המקרים האלה באים ללמד אותה כנות היא החליטה החלטה עמוקה שיותר היא לא משקרת ויהי מה. אחרי תקופה בה התנהלה כך, היא משתפת על איכות חיים אחרת. לא רק שלא כועסים עליה יותר גם מבינים לליבה ומאוד מעריכים את הכנות שלה.

 

תקשורת– ישנם מצבים בהם אנחנו בכלל לא מודעים לגבולות שלנו ולכן אנחנו לא יודעים לבוא ולתקשר אותם עם הסביבה. 

אנחנו צריכים לראות שאם התקשורת שלנו עם הסביבה היא לא זורמת ופתוחה זה בהכרח מעיד על התקשורת שלנו עם עצמנו/ עם בוראנו. 

זה דורש מאיתנו העמקה פנימה וחיזוק השיח הפנימי, כשאנחנו כנים עם עצמנו זה יוצא החוצה באופן טבעי ומשהו נפתח בתקשורת עם האחר. 

 

סביבה תומכת– שיתוף של בן הזוג, ילדים, חברים, הסביבה הקרובה וכו' בתהליך שבו אנחנו עומדים לשנות את דרכי התגובה שלנו כדי לעשות טוב יותר לעצמנו (וגם להם כתוצאה מזה). כשפתאום נגיד "לא" נמצא אוזן מבינה ותומכת במקום כעסים וויכוחים. 

טיפוס מרצה – איך לתעל נכון את הרצון לרצות אנשים אחרים? 

 

מה מסתתר מאחורי הרצון שלנו לרצות אחרים? הרצון לקבל מהם אהבה. כדי לתעל את הרצון העוצמתי הזה לקבל אהבה אנחנו צריכים בשלב ראשון להיות מודעים לכך שזה הצורך האמיתי שלנו. 

העניין הוא לא באמת בן הזוג/הבוס/ההורים שלנו, אלא זה המקום בתוכנו שלא מרגיש ראוי לאהבה במצבים מסויימים. היכולת שלנו להיות מודעים לכך בזמן אמת, מאפשר לנו לדייק את התפילה הפנימית שלנו ולהשקיע את המשאבים שלנו בתפילה כנה להיות יותר אותנטים ואהובים במצבים בהם קשה לנו להיות כנים וראויים לאהבה. 

עצם השקעת תשומת הלב בצורך האמיתי שלנו ולא בסיפור מסגרת מאפשר תנועה אמיתית בתוכנו ואיפשור לקבל אהבה. 

טיפול רגשי

 

כשאנחנו מרצים את האחר אנחנו בעצם מרגישים שאנחנו לא ראויים לאהבה, ממש ככה, כמו שאנחנו. אנחנו מנסים להעלים ולהסתיר את הפגיעות והחולשות שלנו. 

נוח לנו להיות בעמדה משפיעה ונותנת מתוך בריחה מהמקומות האלה בתוכנו, אנחנו לא רוצים להתמודד איתם מול עצמנו.

אבל הבורא יביא אותנו בסופו של דבר אותנו לחולשה גדולה יותר, כי יש לנו פה שיעור רגשי מאוד חשוב שאנחנו צריכים ללמוד אותו- לאהוב את עצמנו במקומות הפגיעים.

כאשר אנחנו מאפשרים פגיעות אנחנו מאפשרים לאור ואהבה להכנס אלינו, זה מרפה ומרפא את הגוף שלנו, מרגיע את הנפש ומרומם את הרוח.

בעזרת טיפול רגשי אנחנו יוצרים מרחב בטוח שבו אפשר להיות פגיעים, כנים, כואבים וזה הדבר הכי יפה ולגיטימי.

אנחנו פוגשים את עצמנו במקומות האלה ובעזרת שיח עדין מביאים את העוצמה לפגיעות. שם נוצר נכס נצחי של אהבה בתוכנו שמשפיע ומשפר את כל חווית חיינו.

 

מנגנון הריצוי יכול להיות כל כך מושרש בתוכנו שהוא שקוף לנו, באמצעות טיפול רגשי, אנחנו יכולים להתחבר פנימה ללב שלנו ולגלות כיצד לתת אהבה לעצמנו ללא תלות בסביבה, איך אנחנו לומדים לקבל ולאשר את עצמנו גם במצבים בהם אנחנו לא מקבלים את אהבה המיוחלת מבחוץ או כאשר אנחנו לא מרגישים ראויים לאהבה. 

האהבה חייבת לנבוע מתוכנו,  ללא תלות, אחרת אנחנו נהיה תלושים, נמתין לקבל אהבה נפולה מאחרים, היא תחזיק שעה, יום, יומיים, אבל אז נצטרך עוד מנה של אהבה מבחוץ. 

עבודה רגשית וחיבור למהות, לטבע הרוחני שלנו, תאפשר לנו ללמוד מהיכן מגיעה הנביעה האמיתית של אהבה בתוכנו. כשזה קורה העולם הפנימי מקרין לעולם החיצוני וכל המנגנון הריצוי משתנה משורשו. כל טיפה של אהבה שאנחנו לומדים לתת לעצמנו, בלי תלות בעולם בחוץ,  מייצרת גבולות חדשים בתוך העולם הפנימי שלנו וזה מוקרן לעולם בחוץ באופן טבעי. 

כך שאנחנו לא צריכים לעסוק כל העת במאבק על הגבולות וכיצד אנחנו שמים אותם, אלא זה נהפך להיות פועל יוצא של העבודה הפנימית שלנו. אנחנו נשדר את זה לעולם ונרגיש איך זה משנה את מערכות היחסים בחיינו.

 

ריצוי בן הזוג, טוב או לא טוב? 

 

זוגיות זו מראה הכי קרובה למה שקורה בתוכנו, שם מנגנון הריצוי בתוכנו נחשף במלואו. זה בא לידי ביטוי בכל פעם שאנחנו לא באמת אנחנו, כל פעם שאנחנו מזייפים את עצמנו כדי לקבל עוד אהבה. 

זה יכול לפגוש אותנו בכל שיחה עם בן/ת הזוג, כל פעם שאנחנו מזייפים את הרגשות שלנו כדי לא לדרוך על האצבעות של בן הזוג, שאנחנו הולכים כל הזמן על ביצים מפחד לפגוע, שאנחנו כל הזמן מחפשים את אהבה שלו בכל מחיר, רק כדי לקבל ממנו אהבה, כדי שסוף סוף נוכל לאשר את עצמנו ולתת לעצמנו קצת אהבה. 

בתוך זוגיות אנחנו יכולים לעשות קפיצה של ממש בעבודה על הריצוי.

הזוגיות שלנו באה להפגיש אותנו עם הפחדים העמוקים בתוכנו- חרדת אינטימיות וחרדת הנטישה.

אם אני ארצה את בן זוגי זה פחות מפחיד כי אני לא לחלוטין באינטימיות איתו ועם עצמי, 

אם אני ארצה את בן זוגי הוא לא ינטוש אותי, 

זוהי דרכי לקבל אהבה גם מבן זוגי.

ריצוי בזוגיות בא ללמד אותנו אהבה עצמית, אהבה לבורא, אהבה שלא תלויה בדבר. רק כך נוכל צעד אחרי צעד לשחרר את החרדות והפחדים ולהאיר את האור שלנו בזוגיות שלנו.

לסיכום:

 

השורש של ריצוי אחרים מונע מחוסר באהבה.  בעזרת שפת הרגש אנחנו יכולים להעצים את האהבה העצמית/ האהבה לבורא.

כשאנחנו נותנים לעצמנו אהבה אנחנו לומדים להעניק גבולות וזה משפיע על כל חווית החיים שלנו.  

הזוגיות שלנו חושפת את כל אותם מקומות שאנחנו לא נותנים אהבה לעצמנו וזו הזדמנות פז לגלות כיצד להעניק לעצמנו אהבה שאינה תלויה בדבר. אנחנו לומדים דרך הזוגיות שלנו לפגוש את הכעס בתוכנו, לשחרר אותו ולעשות איתו שלום. מתוך כך אפשר להעניק גבולות בריאים באהבה ובכנות ולתקשר את זה עם העולם.

 

 

רוצים להתגבר על בעיית ריצוי האנשים?

קבעו פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת בנושא טיפול בריצוי יתר ותתחילו לחיות חיים בריאים ושמחים יותר