בית המקדש או פורנוגרפיה
בכל הקשור למיניות עולה החלוקה- מיניות הגבר ומיניות האישה.
זה מקום שבו שני המינים נפגשים וכל אחד עם הפרשנות שלו על מיניות, על האופן שבו הוא מסתכל על מיניות והצורה שבה הוא חווה מיניות.
אם נשאל את הגבר הלא מפותח, מיניות מעלה בו פורנוגרפיה, אם נשאל את הגבר המפותח, היא מזכירה לו בית מקדש. זה המעבר בין הגסות לרכות. זה התנועה הזו בין המקום שרואה מיניות כחפץ- מחפיץ נשים, מחפיץ את האישה שלו.
מה זה בדיוק מחפיץ?
שאתה רוצה לקבל ממנה משהו. אתה רואה את הגוף ואתה רוצה אותו לעצמך, עבור הסיפוק האישי שלך מתוך מניע אגואיסטי כאילו הגוף שלה הוא חפץ שבא לשרת אותך.
אפשר לקחת מיניות ולפרק אותה לשניים כמו סקאלה- מהמקום שהוא הכי רוצה לקבל לעצמו, שזה המקום המחפיץ, לבין המקום שהוא רוצה לתת- זה בית המקדש.
לחוות אינטימיות עם עצמך
מיניות זה המקום הזה של העדנות, הרכות. זה עדין עדין. זה המקום הכי עדין שאנחנו יכולים לחוות עם עוד בנאדם.
זה המקום שבעצם אפשר לחוות בו הכי הרבה אינטימיות מתוך אהבה לעצמנו, מתוך אהבה לבן זוג. מקום שבו אנחנו יכולים להתערטל באמת מכל המסכות, להתפשט מכל מה שמסתיר ובאמת להיפגש.
להיפגש בעיניים דרך הלב, דרך איברי המין, לסנכרן בין המוח, הלב ואיברי המין ולייצר שם תנועה ובתוך התנועה הזו יש חיים ומתוך החיים יש ילדים, צאצאים. המיניות זה חיים.
כזוג המקום המיני מאוד עדין, הכל משפיע עליו, חילוקי דעות או פער, כמה זה מאתגר כזוג להתגבר על איזו פגיעה על משהו שאתה אמרת לי או שאני אמרתי לך, או איזה ציפייה שיש לך ממני או ציפייה שיש לי ממך, זאת אומרת כמה מהר אנחנו יכולים גם להיחסם במקום הזה, להיסגר. זה כל כך עדין, יש שם רכות שאין בשום מקום אחר.
מיניות בזוגיות: רגשות שורשיים
השיח על זה ובתוך זה צריך להיות מאוד עדין ומלא בחמלה. זאת אומרת אם מביאים אפילו טיפת גסות הגוף נסגר, הצד השני נסגר ויכול לקחת זמן עד שזה יפתח שוב.
מאוד קל לא להתייחס לזה, לא להתייחס בכלל לנושא המיני. "אוקיי אני לא מסופקת או לא בא לי בכלל, או אין לי חשק- אבל מה קורה שם באמת?" בא לי להגיד שזה רגשי לחלוטין.
זה כביכול מיני, פיזי, אבל זה 100 אחוז רגשי מה שקורה שם, כי באיברי המין כמו שאר הגוף שלנו יש שם רגשות. באיברי המין יש רגשות שהם ממש בבסיס שלנו, זאת אומרת שזה רגשות שאנחנו מרגישים אותם בעוצמה או לחילופין הם מאוד חבויים בתוכנו.
זה מאוד שורשי לגעת ברגשות האלו, לחשוף את הרגשות האלו ובכלל לאפשר לעצמנו להיות ערומים רגשית באקט המיני זה לא מובן מאליו וצריך לבנות את זה כזוג, לבנות מרחב שבאמת מאפשר לבני הזוג להביא את זה ורק שם הם באמת יכולים להיפגש, באמת יכולים להיפגש בכלל לא בציפייה של "טוב מה אני אמורה לספק" "מה הוא אמור לספק" "מה זה אמור להיות", "אני רוצה לקבל מהדבר הזה עונג" "אתה רוצה לקבל מהדבר הזה עונג", יאללה בוא נגיע לנקודה, לשיא וסיימנו.
איך זה נהפך למפגש אמיתי של שניים שרוצים לתת אחד לשנייה. זה יכול לעלות כל כך הרבה דברים המפגש המיני הזה, וזה לווא דווקא מה שרציתי או דמיינתי, זה יכול להעלות הרבה כאב, וגם הרבה בושה ואשמה, והמון המון רגשות שאם נעצור רגע ונחווה אותם- וואו איזה דבר זה. איזה ריפוי מטורף זה בשניים.
מיניות וזוגיות: מרחב של ריפוי
זה בעצם מרחב של ריפוי של כל ההיסטוריה בין המינים. יש איזה מקום שהאישה לא סומכת על הגבר והשנים לא הפכו את זה ליותר טוב, גם היום יש את הפער הזה בין המינים וזה איזה מקום ליצור מפגש שכל כולו הוא ריפוי גם בין הגבר והאישה.
אנחנו לא עושים אהבה רק בינינו, אנחנו בעצם עושים אהבה גם בין העולמות שבתוכנו, עושים אהבה בין עולמות. כל הגברים עושים אהבה עם כל הנשים ברגע הזה.
לגוף יש תודעה משלו וזיכרון משלו, הגוף הנשי יש בתוכו את הזיכרונות של כל הנשים. אנחנו מחוברים. כך גם הגבר.
שהופכים את המפגש המיני לבית מקדש אז בעצם המיניות זו האבן שמונחת בתוך בית המקדש הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו.
להביא את כל המכלול, הצד המכוער והיפה שלנו
בית המקדש בעיני זה אחרי שאנחנו מגיעים ומביאים את כל המכלול שלנו, גם של הרגשות וגם של המקומות גם הפחות יפים והדבר הזה מקבל ריפוי ונראות מתוך המקום הזה אפשר באמת לגעת באיזה טוהר, במשהו טהור. אנחנו נותנים לכל הגסות הזו להיראות ולהירפא וזה נהפך להיות משהו שהוא הרבה יותר טהור.
בכולנו יש את הצד המכוער, הצד שאנחנו מתביישים בו, הצד שאנחנו מדחיקים אותו, הצד שאנחנו רוצים לברוח ממנו וכאילו המקום הזה שאנחנו נפגשים ואנחנו גם עם הצדדים המכוערים שלנו והצדדים שאנחנו מתביישים בתוכם זה מאפשר לקחת את המיניות למקום חדש שטרם ביקרנו בו.
המפגש המיני שם הוא ייחודי זה לא משהו שרואים בסרט באיזה סצנה וזה צריך להיראות ככה ולהישמע ככה- לא, זה אני ואתה וזה לא שונה מהיום יום אבל זו סיטואציה שהיא יותר עמוקה ועדינה וזה עושה את זה יותר ספציפי, ייחודי ונוכח.
כמה אנחנו באמת נמשכים לעצמנו
אנחנו מדברים על מפגש מיני ועל מיניות אבל זה מפגיש אותנו קודם כל עם עצמנו במקומות הכי אינטימיים, כמה אנחנו באמת נמשכים לעצמנו.
אני בטוחה שכל אישה יכולה להזדהות עם זה, אבל אדבר בשם עצמי, שאני נגעלת מעצמי אז לא בא לי מפגש מיני ושאני נמשכת לעצמי אז בא לי מפגש מיני. כל המשיכה לדבר הזה היא בכלל משיכה לעצמנו. כשלא נעים לי ולא כיף לי איתך – זה בכלל עם עצמי, כי אני חווה אותך דרכי כל הזמן.
מיניות היא כרטיס כניסה לאחדות
בכלל המיניות שלנו היא בכל רגע ורגע , כאילו מה זה בכלל מיניות?
מיניות יכולה להיות מפגש עם האוויר, עם הנשימה, מיניות היא חיבור, כור היתוך. הרי מה זו אהבה? התשוקה שלנו להפוך להיות אחד.
משניים להיות אחד. המקום הזה שההשתוקקות שלנו להתחבר ולהתאחד להיות אחד. זו המהות של ההשתוקקות הזו. אנחנו רוצים להתאחד גם עם בגד שאנחנו רוצים לקנות בקניון, ואנחנו רוצים לעשות אהבה עם הכל כי אנחנו רוצים פשוט לחזור לאחדות, אז המיניות היא הכרטיס כניסה לאחדות.
מצד אחד אנחנו אומרים מיניות ומצד שני אנחנו אומרים לעשות אהבה.
כשאנחנו חושבים על כלבים לדוגמא, האם הם מיניים? הם לא מיניים, הם פועלים דרך האינסטינקט. אבל הם מזדווגים, זה חלק מהגוף שלה, זה חלק מהמנגנון. הם בתוך היצר הבהמי שלהם ומגיבים אליו באופן אינסטינקטיבי לחלוטין, ככה גם כל החיות וככה גם בני האדם בגסות.
החיפושים הכי גדולים בגוגל קשורים למיניות
תיקח בני אדם ותגיד היא או הוא מיני זה בעצם איזה עיוות. אנחנו בעצם מסתירים את המיניות שלנו כל היום, מסתירים את איברי המין, לא מדברים על זה, זה לא נושא שיחה כביכול טריוויאלי ויש איזה הסתר ואז נוצר שם חוסר באהבה, והוא יוצר, בהקצנה, מפלצת אהבה שרק רוצה לקבל ולקבל ולקבל עוד ועוד אהבה.
והמפלצת הזו אם תחפש באינטרנט, בגוגל והחיפושים הכי גדולים בטח קשורים למיניות. זה הנושא שבני אדם הכי פחות מדברים עליו אבל זה הנושא שהם הכי עסוקים בו בינם לבין עצמם שהם בחיפושים במחשב וכאלו.
משהו כאן לא הגיוני. ההסתרה הזו ביומיום יוצרת כמו שד, וזה יוצר בכלל את הקונספט של מיניות- הוא מיני היא מינית זה יוצר איזה חיה לא מסופקת בפנים שרק רוצה לחוות איזה, כביכול, עונג כזה ולקבל אהבה ולהרגיש את התחושה הזו ורוצות עוד ועוד מזה ואנחנו מזינים את זה עוד ועוד וכאילו נוצר איזה קונספט כזה של מיניות.
שיעמום במיניות
זה בדיוק הקונספקט שגורם לבני זוג להשתעמם מהר מאוד מינית כי פתאום היא לא נהיית יצור מיני, וגם אני לא . למה? כי התחברנו לעצמנו, ואנחנו זה בדיוק כמו שהיינו ילדים. האם היינו מיניים שהיינו ילדים? היינו באחד, היינו בחיבור עם הגוף שלנו מתוך אחדות עם הגוף, לא היה מיניות, היה אנחנו, זה היד, זה רגל, זה איבר המין, אבל איפשהו בדרך נהייתה הפרדה מהאחד נהיינו שניים וארבע ועוד מלא חלקים בתוכנו שצריך לאחד אותם.
האורגזמה זו רק הטעימה
דרך המיניות זה הטעימה, הרגע של האורגזמה זה הטעימה, של מה זה להיות באהבה בתוכך. זה רק טעימה.
למה להסתפק בטעימה שאפשר להסתפק בכל העוגה. הרגע שלפני האורגזמה שזה כמעט מגיע, זה הרגע הכי נוכח. כלום לא קיים בעולם, אין שום מחשבה, יש נוכחות מלאה איזה כמיהה כזו- זו ההרגשה שאנחנו כל כך רוצים להרגיש.
ה100 אחוז נוכחות, המאה אחוז של להיות אחד- לשבריר של רגע המחשבה, הרגש, היצר, הכל נהיה אחד. אנחנו רוצים את האורגזמה הזו ואז היא קורית ואז זה נעלם.
אנחנו עושים כל הרבה שמיניות באוויר ועושים כל כך הרבה תהליכים בשביל השבריר שנייה הזה. ודווקא השבריר הזה הוא לא האורגזמה, אלא הרגע הזה שלפני, אותו אנחנו רוצים.
זה סטייט אוף מיינד, המצב התודעתי שלנו. זה משהו שהרגע הקטן הזה, אם אנחנו נוגעים בתוכנו במקומות שהם בנוכחות מלאה שהם בהערכה ואהבה אמיתי לעצמנו, שבאינטימיות עם עצמנו וכנות, שם אנחנו יכולים לגעת באותה נקודה שאנחנו כל כך צמאים לגעת בה לפני האורגזמה, זה יכול להיות כל רגע מהיום. אפשר לחוות אורגזמה מהכל. זה מדהים.
דרך המיניות אפשר להתחבר לאלוהות
אפשר להגיד בעצם שדרך המיניות אפשר להתחבר לאלוהות. זה יכול להיות פלטפורמה לסיפוק עצמי הכי גדולה, יכול להיות פלטפורמה לנתינה הכי גדולה, זה יכול להיות מקפצה לאלוהות או מקום שבו תמיד תהיה בחסר ובמרדף של חסר כל הזמן.
דוגמא: לפעמים שיוצא שאת רואה מישהו שמסתכל עלייך ואת מרגישה את זה שהוא מחפיץ אותך, יש תחושה כזו, במבט בתשומת לב, שהוא שם מאוד מקבע, שם את הבחורה בתבנית ומקבע אותה.
נותן ציונים. עכשיו הוא רוצה אותך, את הבחורה שהוא מכוון עליה בשביל לספק את עצמו, בשביל לקבל משהו ממנה. ככה אנחנו מסתובבים בעולם ורוצים לקבל מבחוץ את מה שאנחנו לא מצליחים לספק בתוכנו, והחסר הזה שאנחנו מדברים עליו יכול להיות בדיוק המקפצה לאלוהות או המקום שאתה מנציח את החסר הזה על ידי זה שאתה כל הזמן במרדף סביבו ורוצה לקבל ממנו, ולהשלים אותו. בור ללא תחתית.
אנחנו חווים את זה דרך מין, את הנקודה הזו, התחושה הזו שהכל אחד, שבריר של וואו , ואז אנחנו בסטייט שזה רק דרך שם ואז כל הזמן אנחנו רודפים אחרי זה, וזה המון אנרגיה לרדוף אחרי זה ולהשיג את זה ולרצות עוד ועוד, ואתה רק רוצה עוד ככל שיש לך את זה. והפורנוגרפיה מזינה את המקום הזה.
את השד הזה את החסר הזה. זה להיות בדמיונות ודרכם לקבל איזה השלמה לחסר של אהבה בתוכנו.
לעשות אהבה עם החיים
המקום של לעשות אהבה- אנחנו באמת עושים אהבה דרך איבר המין שלנו ובכלל מה זה אהבה?
אהבה זה אנרגית אהבה? זה רוח בתוכנו? אי אפשר ממש להגדיר את זה, אבל שאנחנו מרגישים את הדבר הזה, האהבה זו בתוכנו אנחנו מרגישים אותה גם דרך איבר המין שלנו. שאנחנו מדברים על לעשות אהבה בעצם, אני נותנת לעצמי להיות נוכחת, ונותנת לעצמי באמת להיפגש עם כל דבר בחיים שלי אני בעצם מאפשרת לעצמי לחוות אהבה ולעשות אהבה עם אותו דבר.
לעשות אהבה זה האינסוף פוגש אינסוף. מפגש ללא תבנית, מפגש שהוא מכיל, מאפשר, מרחב פתוח, שמאפשר קפיצה בתודעה. שמאפשר התחברות אמיתית בין שתי תודעות. מפגש שהוא נטול אינטרסים, מפגש של נתינה, מפגש שכל כולו טהור. זו אהבה.
אז בעצם איך יוצרים את הדבר הזה בשניים?
זו עבודת עומק, עבודת חיים. עבודה על המידות. זה ממש כמו לכוון שני כלי נגינה, ואיך אנחנו ביחד מנגנים בהרמוניה. זה לעשות אהבה.
עצם זה שאנחנו בכלל רואים את הדבר הזה ונותנים לעצמנו להשיל את כל השכבות האלו של השקרים, וזה לגמרי שקרים המקום הגס הזה, ונותנים לעצמנו לחזור לשורש של מי שאנחנו, שזה פשוט באמת זה אנחנו, אנחנו מכירים את זה מפעם, משהיינו ילדים.
זה פשוט, שנוגעים בזה זה ממש פשוט וממש קל, כי זה מי שאנחנו. זה עטוף במלא מסכות, שמיכות והסחות דעת, זה הפך להיות עיוות, להחזיר את זה לשורש ולהיפגש עם זה באמת.
רוצים לשפר את המיניות בזוגיות שלכם?
השאירו פרטים כאן למטה ונקבעו פגישה קצרה וממוקדת בנוגע לשיפור המיניות בחיי הזוגיות