הסתרה בזוגיות: האם כדאי להסתיר דברים מבן הזוג?

חיטוט בנייד ובפייסבוק של בן הזוג

רן: אם אני מסתכל אחורה, על כל מערכות היחסים שלי, אני תופס כמה פעמים הסתכלתי על הפייסבוק וחיטטתי בנייד של בנות הזוג שלי, ואפילו של סיון, באינסטינקט. אתה רוצה להיות בשליטה. אתה רוצה לגלות אם יש משהו שאתה לא יודע, ואתה מוצא את עצמך נכנס למה שאתה לא אמור להיכנס אליו ואתה שואל את עצמך- איך לסמוך על בן הזוג?

זה היה בעיקר בתחילת הקשר, כשעדיין עלו בי קולות כמו "אני יכול לסמוך עליה?" "אני צריך לבדוק את הפלאפון שלה" "אני צריך לבדוק את הפייסבוק שלה". ההרגשה היא שצריך לוודא כל מיני דברים כדי להרגיש שיש לי שליטה על החופש שלה, על מה היא עושה, איך היא עושה, לדעת עם מי היא מתכתבת. הרגשתי שאני צריך את האינפורמציה הזו, כי לא הרגשתי בטוח. הרגשתי באיזשהו מקום שאני צריך לדעת את זה כדי לסמוך עליה, צריך הוכחה כדי שאני אוכל לסמוך עליה.

השאלה שעולה מזה, ואני מאמין שזה נוגע להרבה זוגות, מה בעצם ההשלכות של זה?

אני נכנס לה לפייסבוק, לאינפורמציה של מישהו- האם זה נגמר שם? מה ההשלכות של זה על הזוגיות? ויש השלכות.

אמון שצריך לבנות קודם כל בתוך עצמנו 

סיון: במערכת היחסים הקודמת שלי הייתי מאוד כזו. הגעתי לנקודה שכבר הבנתי שאני סובלת. על פניו זה אני מסתכלת על הדברים שלך, מחטטת לך, אבל מי שכאן באמת מכווץ ובהסתרה זו אני, כי אם נתקלתי באינפורמציה כלשהי שהטרידה אותי, אני לא יכולה לבוא ולהגיד את זה, כי עשיתי את זה בסתר, ואז נערם עולם של סודות. יש תקשורת שהיא מעבר לתקשורת המדוברת, וזה סבל. 

כל פעם שעלה בי רצון או צורך לבדוק את רן, לחטט, לבדוק-  עצרתי ושאלתי את עצמי "למה שתסבלי?" אני מכבדת את עצמי היום כבר יותר מדי בכדי לעשות את זה.

יש כאן שאלה של אמון שצריך לבנות. כל אחד בתוך עצמו קודם כל, וגם אחד בשני.

רן: אני חושב שעצם זה שעשיתי את הפעולה הזו של חיטוט בפרטים, מה שהיום אני מבין ולא הבנתי אז, זה הפגיעה בי, מה זה עושה לי. כי בסופו של דבר, כמו שסיון אמרה, אני לא יכול לדבר על זה ולעשות עם זה שום דבר, גם אם מצאתי משהו.  דבר שני שזה העלה בי זה את השאלה – מה בי לא סומך על עצמי? בפועל זה לא שאני לא סומך על בת הזוג שלי סיון, אלא שאני מרגיש שאני לא יכול לסמוך על עצמי בתוך הקשר.

כשאני אומר שאני לא יכול לסמוך על עצמי, אני מתכוון לכך שבן זוג, בעצם, זה הדבר הכי קרוב לעצמי, לאגו שלי, למי שאני. ברגע שאני לא סומך עליו, אוטומטית יש שם תחושה שאני לא יכול לסמוך על עצמי. 

סיון: בעצם אם אני רואה שאתה מסתיר משהו, אם המחשבה שלי בעולם שלי שאתה יכול להסתיר ממני משהו, זה בכלל אומר שזה בעולם שלי, ה"בעיה" קיימת בעולם שלי. אם זה לא היה קיים בעולם שלי, ואצלי הכל היה פתוח וכנה, לא הייתה בכלל את המחשבה שאתה מסתיר משהו.

רן: בדיוק. זה אומר שאני בעצם הסתרתי דברים שלא רציתי שתדעי. יכול להיות שאני מסתיר משהו, זה יכול להיות גם משהו מאוד קטן, ואני לא רוצה שתדעי, זה כבר הופך להיות סוג של הסתרה בזוגיות.

מהי ההחלטה הקריטית כדי לבנות תשתית לזוגיות 

סיון: אז מה שאנחנו בעצם אומרים כדי לקבל זוגיות טובה, זה לקחת אחריות. נכון שזה מאוד קל, זה על פניו נראה לנו משהו מאוד קטן, החלטה קטנה, אבל יש לה השלכות, אבל זה בונה את כל התשתית של הזוגיות. האם מאחורי הדברים, המילים, המעשים, המחשבות אנחנו באמת סומכים אחת על השנייה ואנחנו באמת נאמנים. זה גם סוג של נאמנות. כשאני עושה משהו מאחורי הגב שלך אני בעצם לא נאמנה למה שקורה בינינו. אני הולכת מאחורי הגב. אני מפחדת שאתה אולי מסתיר משהו, ואז כתוצאה מזה אני הולכת ועושה משהו בהסתר. 

זה דברים קטנים שבונים לנו את כל התשתית הזו של הכנות, האמת, הנאמנות וכל הערכים שהזוגיות נשענת עליה.

התת מודע יודע, אז אין מה להיות מופתעים שהבן/ת הזוג כועס פתאום בלי סיבה 

רן: ברגע שנכנסת לפייסבוק או לפלאפון של הבן/בת זוג שלך, אוטומטית הבן זוג מרגיש. זה איפשהו שם. בתת מודע או אפילו במודע. הרבה אנשים שמסתירים דברים נתקלים במצבים למשל כמו: "אני לא מבין למה היא כועסת עליי, כי שכחתי את המוצץ?". הם לא מבינים שזה בעצם כעס שמגיע מתת המודע. היא מרגישה שחודרים לה לפרטיות, שלא סומכים עליה, ואז אוטומטית היא כועסת.

סיון: זה בעצם התקשורת הרגשית שלנו. הלבבות שלנו מתקשרים בלי קשר למילים. אם הלב שלי לא נקי אליו הוא ירגיש את זה, וגם להיפך. ואז אני, למשל, לא אבין למה, אבל אני אכעס. יש הרבה מעבר למילים ולמעשים.

רן:  הידע בינינו פתוח, כל האינפורמציה פתוחה. כל מה שאני חושב שסיון לא יודעת- היא יודעת, ומה שסיון חושבת שאני לא יודע- אני יודע. ואז נוצר מצב שהסתרה בזוגיות זה כמו סלע בינינו, זה משהו שמרחיק אותנו אחד מהשנייה.

בגידות קטנות יוצרות מערכת יחסים שאין בה אמון 

סיון: זה כמו בגידה קטנה. בגידה זה בעצם לבגוד באמון. ברגע שאני מסתירה משהו, זה כבר איזושהי בגידה קטנה. בגידה בין בני זוג זה כמו לשים בגד במערכת יחסים. ברגע שבגדתי יש לי בגד ואני לא יכולה להיות כנה- לא יכולה להיות ערומה. אני צריכה כל הזמן לשים על עצמי איזשהו בגד שיכסה משהו. איזו הקרבה זאת שבבית שלי, באזור הכי אינטימי, במקום שאני אמורה להיות הכי בחופש והכי בכיף, אני צריכה לשים על עצמי כל הזמן בגד, כל הזמן להיות בשליטה מסוימת ובהסתרה מסוימת.

צריך להבין שמי שבאמת סובל מההחלטות הקטנות האלו- זו בעצם אני. כשהבנתי את זה וכשהתחלתי לכבד את עצמי, החלטתי שאני סומכת עליו. אם הוא בוחר לבגוד, אפילו בגידות קטנות, הוא יסבול מזה. זה לא אני. אני עם לב נקי, עם אהבה, נאמנה לעצמי, נאמנה אליו. אני קמה כל בוקר ומרגישה טוב. 

רן: הרבה אנשים שישמעו את השיח בינינו יעלו שאלה "אז איך אני בעצם אדע?" בעצם אם אכן קורה משהו, ולא נחטט בפלאפון, בפייסבוק וכל שאר הדברים- איך בעצם נדע?

סיון: מה שאני אשאל אדם כזה- מה מתחת לזה? מה באמת חשוב?

רן: נגיד שהוא החליט שהכי חשוב לו מה הבן זוג שלו עושה, אז בתפיסה שלו אי הידיעה מהווה עבורו סבל, ואם הוא יחטט ויידע הוא יהיה רגוע או לא רגוע. אבל מעדיף את הידיעה על אי הידיעה.

אני חושב שזה בדיוק הנקודה- אתה מחפש לראות אם הוא בוגד, ובעצם אתה בוגד בו. בגידה קטנה ועוד בגידה קטנה, וזה יוצר מערכת יחסים שאין אמון. בעצם יצרת את מה שאתה הכי מפחד ממנו. הפחד הכי גדול שלך זה שיבגדו בך, אבל אתה בעצם זה שבוגד. 

אנשים תופסים בגידה באופן מסוים- יחסי מין או מגע פיזי עם אחר, אבל למה לחטט למישהו בפרטים האישיים זה לא בגידה? 

בעצם מתוך כך שאתה מנסה למנוע את זה, אתה יוצר את זה. זה מדהים להסתכל על זה ככה.

פחד לאבד שליטה בזוגיות

סיון: בעיני בגידה זה כל דבר שלא כנים לגביו. זה לא שצריך לספר הכל. יש לנו עולם משלנו. השאלה היא האם אני באמת כנה, קודם כל, עם עצמי בדבר הזה, וגם עם הבן זוג. שהכל פתוח, שעל הכל אפשר לדבר, שזה לא מצב שאם ניגע במשהו אני אתכווץ ולא אגיב.

רן: אני חושב שמה ששולט בפעולות שם זה פחד. פחד לאבד את השליטה. פחד שאם אני לא אבדוק, הוא באמת יבגוד בי, ואני לא אדע, ועכשיו אני אהיה עם בן זוג שיבגוד בי 20 שנה. זה פחד גדול שצריך להתמודד איתו.

סיון: זה פחד מאוד גדול שיש לנשים. אני חושבת שכמעט אין אישה שלא עוברת את זה. זה פחד מאוד עמוק אצל נשים.

רן: אני חושב שגם אצל הגברים זה משתנה והופך להיות פחד שרבים מתנהלים סביבו, ויש רבים שזה בכלל לא מעניין אותם- זה מאוד משתנה.

איך בוחרים באמון ולא באי האמון?

השאלה באמת היא איך להתמודד עם הפחד הזה שהבן זוג הוא לא נאמן? איך ממשיכים לחיות עם זה? איך מעדיפים את אי הידיעה מאשר הידיעה (דרך חיטוט הסתרה ובגידה)? איך בוחרים באמון ולא באי האמון? כי על ידי זה שאתה בוחר אי אמון אתה גם יוצר אי אמון. כשאתה בוחר באמון אתה יוצר אמון. 

איך אפשר לשים את הלב שלך מתוך ידיעה שיום אחד אולי תיפגע, ואני מאפשר ללב שלי להיפגע ולא להגן עליו כל הזמן?

סיון: זו הנקודה שהגעתי אליה מתוך מערכת היחסים הקודמת שלי. הבנתי שמה שבאמת חשוב לי זה לבוא עם לב פתוח ומקסימום אני אפגע. עדיף לי מלהיות חשדנית, ולפעול מפחד וכל הזמן לפחד שהוא אולי בוגד בי ואולי מסתיר ממני משהו- וזו אהבה עצמית. אני אוהבת את עצמי כבר יותר מלחיות ככה. ואם הוא עושה בחירה לבגוד ולהסתיר את זה, הוא זה שבאמת יסבול. אם הוא יבחר לא לסבול, ולבוא ולהגיד לי זה כבר לשיקולי האם אני רוצה להיות שם או לא.

רן: האמת היא שאין לנו התחייבות לשום דבר ועם זה צריך לחיות, וזה בעיניי הגדולה. להכיר בכך  שאני לא באמת יודע, אבל יש דרכים שיובילו אותי להרבה יותר אמון מאשר דרכים אחרות שיובילו אותי לאי אמון. זו הבחירה שיש לנו לעשות. המקום שמבין שאנחנו בונים עכשיו תשתית זוגית בריאה, בכל שלב בקשר, בונים כל יום תשתית, וככל שהתשתית חזקה יותר יש לנו יותר אמונה. זה לא להאמין בבן זוג, אלא לדעת שלא משנה מה – אתה בטוח. זו הרגשה פנימית. זה משהו שמגיע עם העבודה התודעתית, ההתפתחות והגדילה שכל אחד מבני הזוג צריך לעשות בנפרד.

רוצים לקבל את הכלים להפסיק את ההסתרה בזוגיות?

קבעו פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת בנושא הסתרה בזוגיות והכלים שניתן להתמודד איתה ותתחילו להנות מזוגיות טובה יותר כבר מהפגישה הראשונה