זוגיות בזמן מלחמה יכולה לפרוח או לנבול. מלחמה מכניסה את הזוגיות למאיץ תהליכים.
מה זה אומר? זה לוקח את מה שקיים, את הבסיס ומאיץ אותו, זוגיות טובה, בתחילת דרכה, יכולה להתפתח מהר מאוד לנישואין, ומצד השני, זוגיות רופפת יכולה להתפרק יחסית במהירות.
המלחמה לוקחת את מה שקיים ומאיצה אותו, מציפה את כל הדברים הטובים או את כל הליקויים בבת אחת.
בעיות בזוגיות בזמן מלחמה
מלחמה, בפני עצמה, מביאים אותנו להתמודדות בחזיתות חדשות, לא מוכרות, שפוגשות אותנו במקומות חלשים בתוכנו או במקומות חזקים שטרם ידענו על קיומם.
מכלול שלם של רגשות מאתגרים שטרם ביקרנו בהם בכזו עוצמה מרוכזת כמו רגשות של חוסר ודאות, חוסר שליטה וחוסר אונים שעלולים להביא אותנו להקצנה של התגובות שלנו.
מה שבדרך כלל יכול היה לעבור חלק, איזה מעשה של בן הזוג, היום יכול לעבור עם הרבה קושי נפשי ותגובות קשות.
ומה שבעבר זכה לעבור בשתיקה, או בהבנה היום יכול לעבור בכעס וחוסר פשרה. אבל למעשה צריך להתבונן על זה בזכוכית מגדלת, היטב היטב.
ברגע שמבינים את הדברים בצורה נכונה אז הדברים הרבה יותר פשוטים.
מה השורש לבעיות בזוגיות בזמן מלחמה
נקח דוג' פשוטה, נקח שטח אדמה, במיקום מעולה, בגדול אידיאלי ועליו נבנה בית. גם במידה והבניה גרועה ביותר, תמיד נוכל לפרק את הבית ולבנות חדש.
יש קרקע, יש על מה לבנות. האתגר בזוגיות בזמן מלחמה זה שהקרקע תשאר יציבה.
למרות שהכל רועד, ואנחנו נפגשים עם לחץ, פחד מהמוות, דאגות כלכליות ועוד, כל עוד זה לא פוגש את הקרקע אז אנחנו יכולים להתגבר ולהתחזק מאותו משבר בזוגיות, אבל ברגע שמאבדים את הקרקע שם הכל מתחיל להתערער.
ככל שהקרקע הפנימית שלנו נשארת יציבה אז יש על מה לעמוד. אבל ברגע שהקרקע שלנו מתחיל לרעוד אז ההשלכה של זה על מערכת היחסים שלנו היא מידית.
אנחנו צריכים לפחות בן זוג אחד ששומר על קרקע יציבה. שניים שהקרקע שלהם רועדת, זה קרקע מאוד לא יציבה שקרוב לוודאי עלולה להביא לפירוק הזוגיות.
לכן קודם כל אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו. איפה הקרקע שלנו, בלי קשר היכן בן הזוג שלנו מונח.
זוגיות זו תמונת מראה
בפשטות, זוגיות זו מראה למה שקורה אצלנו בכל רגע נתון בנפש. בעומק, זה שיקוף, כמו רנטגן של מערכת היחסים בין הלב שלנו למוח (זה דורש כמובן הסבר, אבל קצרה היריעה מלהסביר).
בפשטות כשטוב ונעים לנו בפנים, בתוכנו, אז נעים לנו גם בחוץ, עם בן הזוג. וכשרע לנו בפנים, ואנחנו מאבדים את עצמנו לכל מיני קולות בחוץ, אז פתאום אנחנו יותר נוטים לכעוס, להיות מתוסכלים מבן הזוג.
לדוג' אנחנו לא מרגישים טוב, במיטה חולים, ופתאום מרגישים רגשות של כעס על בן הזוג, זה לא בגלל שבן הזוג שלנו עשה עכשיו שינוי ולכן אנחנו כועסים עליו, אלא זה מראה לכוחות הזמינים שנמצאים אצלנו כרגע בנפש. למערכת יחסים עמוקה יותר ביננו לבין עצמנו.
מלחמה או שלום
זוגיות קשה, בלי תקשורת בזמן מלחמה, זאת אומרת שהמלחמה בחוץ נכנסה לתוך המרחב הביתי שלנו.
אז משתמשים במילים כחרבות, ונאבקים זה בזה, כולנו סובלים, הילדים, בני הזוג, כוחם. זו מלחמה בה כולם מפסידים, אין מנצחים.
בעומק, אנחנו במלחמה עם עצמנו והמלחמה הזו גובה מחיר מאוד יקר, את הבית. הפחד חדר לתוך המרחב שלנו.
במידה ויש שלום ביננו, בתוך הזוגיות, וקולות המלחמה נשארים מאחור, זה שיקוף שהצלחנו לשים גבולות נכון, להשאיר את המלחמה בחוץ ולא לתת לה לחדור למחוזותינו.
מה עושים שהמלחמה חדרה פנימה לזוגיות ? 3 שלבים
שלב ראשון, מודעות – לוקחים אחריות.
הנטיה הטבעית שלנו זה להפיל את האחריות על בן הזוג. טעות יסודית ונפוצה שגובה מחירים כבדים לזוגיות. קודם כל השינוי מתחיל בנו, הכל מתחיל ונגמר במודעות.
ככל שאנחנו לוקחים אחריות, אנחנו מתחילים לעשות צעדים מאוד יעילים, לעיתים אנחנו הולכים כעיוורים ומנסים לפתור את בן הזוג, מאשימים אותו על תקשורת הלקויה.
עושים הכל רק לא לעצור ולהסתכל פנימה. זה צעד אמיץ, צעד ראשון, חשוב בתכלית, צעד שיכול להביא לשינוי אמיתי.
שלב שני, תקשורת
לכל דבר יש פנימי וחיצוני, לעיתים אנחנו מאפיינים את הבעיה כתקשורת, אבל לא ממש יודעים איך לתרגם את זה הלכה למעשה לפעולות של ממש. אז מבחוץ זה נראה תקשורת ביני לבין בין הזוג. בפנימיות זה תקשורת ביני לבין עצמי.
הבנה זו עוזרת לי לאפיין את הבעיה ואז כמובן צריכים כלים כדי להתחיל קודם על תקשורת עם עצמי ואז לחבר את זה לתקשורת עם בן בזוג.
שלב שלישי, לצאת מהקיבעון
לעיתים אנחנו כל כך פסימיים, אנחנו סגורים על איזו מסקנה, שמרגישה מאוד נכון ומדוייק, כבר הבנו, הפנמנו, סגרנו מסקנה בראש ואנחנו לא שמים לב שהמסקנה הזו מחריבה את הזוגיות.
צריך מאוד להישמר לא להיחפז למסקנות מרחיקות לכת. ההפך, צריך ללמוד התבוננות, לקחת כל מחשבה ולבחון אותה במסננת של המודעות ולהבין מה תכליתה.
כשאנחנו מקובעים אנחנו קוברים את התקווה, את האופטימיות. נכנסים להרגלים רעים ופוגמים בסיכויים שלנו לפרוץ את המחסומים ולהצליח לעבור את המשבר מחוזקים ובעוצמה גדולה יותר.
לסיכום,
עת מלחמה, זה זמן שמסוגל מאוד לבלבל. ברגע שאין את היציבות הפנימית, אז המלחמה בחוץ לוקחת ומאיצה את כל החסרונות והיתרונות של הזוגיות שלנו.
היכולת שלנו להתמודד בצורה נכונה, נמדדת בעיקר עד כמה אנחנו מוכנים לקחת אחריות אמיתית, להסכים להבין שיש כאן בעיה עם הקרקע שבנינו בתוך עצמנו ואנחנו מוכנים להתחיל לבנות מחדש ולתקן וליישר את כל מה שזקוק לבחינה מחדש, כל תפיסה מקובעת על בן הזוג, כל תקיעות רגשית שיש בתוכנו.
אנחנו צריכים הרבה אומץ לשחרר את בן הזוג מכבלי האשמה ולעשות התבוננות פנימה ולראות מה אנחנו מסוגלים לעשות כדי לבנות ביחד קרקע יציבה יותר, קודם כל בתוכי ואז ביחד.