זה כל מה שאנחנו באמת רוצים. כשיש לך אינטימיות רגשית עם מישהו, וזה לא צריך להיות בן זוג, זה יכול להיות גם עם המוכר במכולת, יש שם איזה מישהו שמקבל אותנו בדיוק כמו שאנחנו, ואנחנו יכולים להרגיש את אהבה הזו ממנו. 
יש חברים כאלה שאנחנו יכולים לא לראות אותם 30 שנה, אבל ברגע אחד יש שם אינטימיות רגשית מאוד עמוקה, יש הרגשה שלא שמים אותנו בתבניות, יש איזו אהבה עמוקה כזו ללא תנאים. אנחנו במרחב הזה יכולים להסיר את כל המסכות, ההגנות והפחדים ופשוט להיות אנחנו.
זה לא כל מה שאנחנו באמת רוצים? זה לא מה שכל העולם באמת רוצה? אני יכול לבוא לעולם עם לב פתוח, להיפתח באמת, שבפגישה של כמה דקות אני יכול לספר לאדם אחר את כל הבפנים שלי, כי זה לא מידע שעובר מהפה לשכל, זה אינפורמציה שעוברת דרך הלב, בלי מילים.
בין אנשים שיש אינטימיות רגשית נוצר שם מרחב שכל כולו אהבה ללא תנאי, אז שם אנחנו יכולים לבוא לידי ביטוי באמת. איזה כיף לחיות בעולם כזה, שאנחנו יכולים להיות באהבה כל כך עמוקה עם העולם, מקום שלא שופטים אותנו, שאין שם ביקורת, מרחב של אהבה ללא תנאי, איך שאנחנו זה מספיק.
כל המלחמות שיש לנו בתוכנו זה כי אנחנו לא מקבלים את הדעה של מישהו אחר, יש לנו מה להגיד על הדעה, ההתנהגות, התפיסה שלו, ואז אפילו בלי שנגיד לו מילה, הוא מרגיש אותנו מרחוק, מרגיש שהוא לא יכול ליצור את האינטימיות הזאת כי אין את המשהו הזה שבאמת מחבר בינינו, המרחב הבטוח הזה להביא את העולם שלו החוצה.
אז אנחנו יוצרים הגנות על הלב. זה כל כך רגיש, כי כאשר אנחנו באים עם לב פתוח, כל מילה מהצד השני יכולה להיות מאוד חודרנית וישר לתוך הלב, אז אנחנו יוצאים לעולם עם שריון עבה במיוחד, ושמים את זה על הלב, ואז אין באמת אינטימיות בזוגיות וככל שהשריון עבה יותר ככה השיח יותר מרוחק, מתחשבן ונוטר.
איך אפשר לפתח אינטימיות רגשית בזוגיות?
אינטימיות רגשית זה האתגר הכי גדול שלנו, זה מתחיל מהמעגל הכי קרוב שלנו, בתוך הזוגיות שלנו וזה ממשיך למעגלים רחבים יותר. כשאנחנו מצליחים ליצור את זה בזוגיות שלנו, אנחנו יכולים להשפיע במעגלים נוספים, זה מתחיל בבית. הזוגיות שלנו זו הפלטפורמה שאנחנו לומדים איך לפתח אינטימיות רגשית. אז מאיפה אפשר להתחיל? מ2 עקרונות שכמובן צריך להעמיק בהם מאוד.
עיקרון 1: לעבור ממחשבה של אני למחשבה של אנחנו
כל כך קל בזוגיות ליצור נפרדות, יש אותי ויש אותה, אני עשיתי ככה והיא ככה, אני מרוויח ככה והיא ככה, היא מתנהגת ככה ואני אחרת, אנחנו מורגלים לחשוב ב"אני", כל החיים אנחנו רגילים לחשוב ככה, ואנחנו גם בתוך הזוגיות עושים את זה, למה? כי אנחנו מפחדים, מפחדים לחשוף את עצמנו עד הסוף, מפחדים שבמידה ונעשה את זה יפגעו בנו, יכאיבו לנו, אז צריך הסכמים, הסדרים, אז צריך להקליט את בן הזוג, לתייק מסמכים, לשמור ראיות, אז צריך להתכונן ליום שאחרי, אז אנחנו בונים איזו חומה, חומה שיש בה הרבה מאוד הסתרה, הרבה מאוד תחמנות, הכל נובע ממחשבה על אני ולא אנחנו. ובסופו של דבר שבאמת דברים משתבשים זוג "אוהבים" יכול להיות השונא הכי גדול, הקו הוא מאוד דק.
לעבור ממחשבה של אני לאנחנו דורש לשחרר את כל הפחדים, להסכים להיחשף, להיות פגיעים, זה להתמודד עם אחד הפחדים שהכי מושרשים בנו, פחד מאינטימיות.
כשאנחנו חושבים אנחנו, אז אנחנו מרוויחים ביחד, אנחנו עושים ביחד, המחשבה היא כבר לא נפרדת, זה לעבור ממצב של נפרדות למצב של אחדות. זה תהליכי מאוד ויש לזה המון ניואנסים, תיכנתו אותנו לעשות ההפך, כל הזמן להיות בכוננות, כל הזמן לחשוד, אז ככה לפתוח את הלב, להישאר חשופים, זה מפגיש אותנו עם הפחד מוות. זה דורש הרבה אומץ.
גם באנחנו אין אשמות, בטעויות זה אנחנו בהצלחות זה אנחנו, בהכל זה אנחנו, אין כבר את תפקיד השופט והמבקר מה אני עשיתי ומה את עשית, דוחות וחשבונות, כל הזמן. כל הזוגיות אנחנו מנהלים איזה פנקס רושם שכל הזמן עסוק בלהתחשבן.
עיקרון 2: לעבור מתפיסה של מקבל לתפיסה של נותן
בתוך הזוגיות שלנו אנחנו ממוקדים באינטרסים, מה יוצא לי ממערכת היחסים הזאת, מה אני מקבל ממנה?
זה מפתח המון תקוות וגם המון אכזבות, וגם שאנחנו עושים משהו למען, יש משהו בנו שמחכה לקבל מזה משהו. להתמקד במה אני נותן ולא מה אני מקבל.
אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על נתינה בתוך מערכת היחסים שלנו. הרבה פעמים מה שקורה, בן הזוג מפסיק לתת, אז אנחנו אוטומטית גם לא נותנים, בן הזוג נסגר ואז אוטומטית גם אנחנו נסגרים, צריכים לשחרר את התלות במה בן הזוג עושה, ולתת מה שאנחנו רוצים לקבל, חסר לך תשומת לב, אז ניתן תשומת לב שיא לבן הזוג, חסר נוכחות ואהבה אז ניתן נוכחות ואהבה. מה שחסר לנו אנחנו נותנים, לא מחכים שנקבל, פשוט נותנים בלי ציפייה לקבל.
זה הופך את מערכת היחסים למאוד משחררת, אנחנו לא חונקים את בן הזוג בדרישות שאנחנו לא מקיימים, זה מאפשר אינטימיות בזוגיות, מבחינה רגשית, ברמה אחרת לגמרי.
לסיכום
יש סיפור ששמעתי אצל הרב שלי, הרב אריק נווה, על הרבי, האדמו"ר מפיאסצנה. אחד מחסידיו הרים מכתב (מאמר חסידות) שראה בביתו ושם לב שהמכתב מתחיל בכתב מסויים ובאמצע הופך להיות כתב אחר לגמרי. אז תהה החסיד איך ייתכן הדבר הזה?, מאמר חסידות שבאמצע משתנה לו הכתב, אז הוא שאל את הרב, מה פשר הדבר, הרב אמר לו שהוא התחיל את המאמר ואז במהלך הכתיבה, היה לו עניין מסוים ועזב את המאמר באמצע, אז אשתו באה והמשיכה את המאמר עבורו.
הסיפור הזה מדגים באופן מאוד עמוק, מה היא אינטימיות רגשית באמת, ברמות הכי גבוהות שיש, כי להמשיך מאמר שיש לך קו מסויים ואישתך ממשיכה אותו כאילו זה היית אתה ממש, זה כבר ממש להפוך להיות אחד.
אינטימיות רגשית זה להיות מוכן להתערטל מכל המסכות ששמנו לעצמנו במשך חיים שלמים מול בן הזוג. זה מאוד מפחיד ומאיים כי התרגלנו להיות מאוד חשדניים, זה פחדים מאוד שורשיים.
לפתוח ככה את החיים שלי לגמרי, להישאר חשוף, בלי הגנות מול בן הזוג, זה דבר מאוד עמוק, שם נוצרת אינטימיות בזוגיות. במקום הזה שאין מחיצות. הכל פתוח לגמרי.
היינו מוכנים לפתוח את כל החיים שלנו מול בן הזוג? אבל ממש, הוא יכול לראות הכל כולל הכל, בלי הסתרות כלל, כל הדברים שעשינו לאורך כל הזוגיות שלנו? לא פשוט, רק לחשוב על זה ויש בזה משהו שמרעיד את הנפש מבפנים. זה דורש המון תעוזה, אבל זה שובר את כל המחיצות בינינו.
המחיצה העיקרית היא הנפרדות, המקום שחושב אני במקום אנחנו, זה שמגן על עצמו, מקום הישרדותי עתיק בתוכנו שמפחד להיחשף שעסוק כל העת בלהגן על עצמו. ראו מאמר על בדידות בזוגיות.
מעבר למחיצות שם נמצאת האחדות, שם יש תקשורת רגשית ורוחנית בין בני הזוג.
רוצים להתחיל לחוות אינטימיות רגשית בזוגיות?
השאירו פרטים כאן וקבעו פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת עם רן וסיוון