תחושת בדידות בזוגיות: מה לעשות כשמרגישים לבד במערכת היחסים?

להרגיש בדידות בתוך הזוגיות מעורר כל כך הרבה רגשות, אנחנו נפגשים שם עם כעס מאוד גדול, תסכול, עצב, חוסר אונים מוחלט. בדידות מפגישה אותנו עם מקומות מאוד עמוקים בנפש. 

יש שם המון כאב. בכולנו יש את הרצון להתחבר, להיות מחוברים, אחד ממש והבדידות נותנת תחושה של נפרדות, שאין אף אחד בעולם שמבין אותנו באמת. 

 

מה זה אומר בדידות בזוגיות? 

 

יש הרגשה שבן הזוג לא מבין אותנו באמת, לא רואה אותנו, לא מרגיש אותנו. 

התחושה שלא מבינים אותנו זו תחושה מאוד מתסכלת, כאילו משהו לא עובר בתשדורת, אנחנו מדברים את אותה שפה בדיבור, אבל משהו רגשי פשוט לא עובר. והתחושה הזאת שלא מבינים אותנו מולידה המון חוסר אונים, שיפוטיות וביקורת. וגורם לנו להרגיש מאוד מבודדים. 

 

זה שאנחנו ביחד פיזית לא אומר שאנחנו ביחד רגשית. 

להיות ביחד ולהרגיש לבד. תחושה של נפרדות בינינו לבין בין הזוג, אנחנו יכולים לישון באותה מיטה, לחוות חוויות ביחד, לגדל ילדים ועדיין להרגיש עמוק בפנים נפרדים, יש אותי ויש אותה אבל אין באמת אנחנו. זאת אומרת אני חושב כיחיד, ההסתכלות שלי על העולם היא כאינדיווידואל. 

 

לעיתים זוגיות יכולה להיות הדבר הכי בודד בעולם, זוג יכול להיות ביחד 20 שנה ויכול לפתח ממש איבה אחד לשני, יש ריחוק כל כך גדול ביניהם, כל אחד חושב רק על עצמו, עסוק רק בעצמו ומה הוא מקבל מהזוגיות. אז נכון שאנחנו בזוגיות אבל זה יכול להיות מקום מאוד מאוד בודד. 

 

אז כדי באמת להבין מה זה בדידות בזוגיות נדרש לשאלה, מה ההפך מבדידות? 

אחדות. אינטימיות מאוד עמוקה בין בני זוג. זה לא אני עשיתי כך וכך, זה הכל אנחנו, אין הבדל, בטוב וברע, יש איזו תחושה שאנחנו במסע חיים אז ביחד ועד הסוף, תחושה של שליחות. 

אנחנו יכולים לאבד את כל הכסף, להיות מחוסרי בית, חולים, רעבים, כואבים, זה לא משנה, התחושה של האחדות מחייה אותנו, אנחנו יכולים להרגיש אחד את השני באמת, להרגיש את הלב הפועם אחד של השניה. 

 

חיבור כזה שהוא מעבר לחומר, מעבר למה אני מקבל מהמערכת יחסים הזאת. זה חיבור מאוד עמוק. 

אז על הרקע הזה קל יותר להבין מה זו בדידות בזוגיות, זה הקצה השני, אין אינטימיות, יש מסכות בינינו, אנחנו לא באמת בתקשורת, יש מחיצות בלב שקשה להסיר אותן. 

אז מה המקור לבדידות שאנחנו מרגישים בתוך הזוגיות שלנו?

חשוב להבין !!! כשאנחנו מרגישים בודדים אנחנו אוטומטית משליכים את זה על בן הזוג, ואז מתחיל שלב הטיעונים והכל נשמע מאוד רציונלי

"הוא לא מקדיש זמן לאינטימיות שלנו למרות שאמרתי לו מיליון פעם",

"יש לו מחיצות על הלב",

"אנחנו נשואים כבר הרבה זמן והלהבה בינינו נכבתה פשוט",

"ניסיתי למשוך את תשומת ליבו אבל שום דבר לא עוזר, זה חסר תקווה" 

 "אין מה לעשות, אין לו רגשות פשוט, הוא לא מרגיש כלום אלי" 

 

אנחנו משליכים אינסטינקטיבית על בן הזוג את כל התיסכולים והכאב מהבדידות, ואז אנחנו מתנהגים אחרת ליד בני הזוג, אנחנו שקטים וכועסים יותר, מסתירים את הרגשות שלנו, וזה כל הזמן ברקע הכעס הזה, זה מלווה את כל הזוגיות שלנו. 

 

אין אשמים, אי אפשר לדבר בכלל במישור הזה של מי אשם בכלל. אנחנו צריכים לעבור לשפה אחרת לגמרי עם טרמינולוגיה אחרת לגמרי. משיח אשמה לשיח היכן המקור של הבדידות? ובן הזוג לעולם אבל לעולם לא יהיה המקור לבדידות שאנחנו מרגישים. המקור יהיה תמיד אנחנו, זה בתוכנו. 

 

אז מה עושים עם ההרגשה שאני לבד בזוגיות? 

 

הנטיה שלנו היא כל הזמן להסתכל מה בן הזוג עושה, זה מאוד אינסטינקטיבי, אז במידה והוא נסגר, מרוחק, אז אוטומטית גם אנחנו מרוחקים וסגורים. אבל זה בדיוק המתכון לזוגיות מאוד מחלישה, אנחנו צריכים לפעול בלי קשר להתנהגות שלו, זה דורש הרבה התגברות, כי היצר שלנו כל הזמן להחזיר, לנקום, הוא עשה ככה אז גם אני, זאת הנטייה שיש לנו בתת מודע, אבל אנחנו צריכים לפעול בלי קשר אליו. 

 

הזוגיות היא הקרנה מהעולם הפנימי שלנו, היא משקפת לנו בכל עת מה נמצא עמוק בתוכנו. כאשר אנחנו מרגישים בדידות בזוגיות שלנו, המשמעות של זה קשורה באינטימיות שלנו עם הבורא. 

 

משהו בתוכנו רחוק מעצמנו, אנחנו לא נעימים לעצמנו, אז אנחנו אוטומטית משליכים על בן הזוג שיושיע אותנו מחוסר האונים הזה בתוכנו,  ואז אנחנו רק רוצים לקבל מבן הזוג שלנו, תשומת לב, אכפתיות, כל דבר, אבל בדיוק בנקודה הזו, אנחנו הופכים להיות חור שחור של אהבה, אנחנו מחכים שבן הזוג שלנו ישתנה כדי לפתח אינטימיות, אבל זה לא עובד ככה, המנגנון הוא הפוך, זה ממש כמו שהמראה לא תחייך אלינו כל עוד אנחנו לא נחייך, על אותו עיקרון, אנחנו צריכים לצאת למסע פנימה, לגלות את האינטימיות שלנו עם עצמנו ועם הבורא, ולהתחבר למהות שלנו, ללב שלנו, לגלות מה גורם לנו להרגיש בחיים. 

 

כשאנחנו מפתחים אינטימיות עם עצמנו, האינטימיות עם בן הזוג כבר תהיה תוצר לוואי של מה שקורה בתוכנו. 

 

לסיכום,

 

זוגיות יכולה להיות הדבר הכי בודד בעולם, העניין הוא שזה לא הזוגיות שלנו בודדה, אנחנו משליכים על הזוגיות שלנו את מה שאנחנו מרגישים עמוק בתוכנו, בינינו לבין עצמנו. 

חווית הבדידות היא לא פשוטה, היא מציפה המון כאבים, חוסר אונים והמון תסכול ואין תקשורת בריאה. נוצרת תלות בבן זוג שלנו. אנחנו משליכים את תחושת הבדידות אוטומטית על בן הזוג, אבל זו הכתובת הלא נכונה, כי בן הזוג שלנו הוא אף פעם לא יהיה המקור לזה.

 

 ההפך מבדידות זו אינטימיות רגשית. זה נמצא בקצה השני של הסקאלה, שם יש אחדות, הלב פתוח, הכל קורה, אנחנו רק רוצים לתת כל הזמן לבן הזוג. לא מצפים ולא מתאכזבים, לא נמצאים בדרמות, זה דורש המון עבודה פנימית, להתחבר למקום הזה. 

 

לצאת למסע לחפש את המקור להכל בתוכנו,  זה עניין שיש בו כל כך הרבה רבדים ועומק בלתי רגיל. לפתח את האינטימיות הרגשית הזו בתוכנו יכולה לקרב אותנו לשם, זה קורה בצעד אחד כל פעם, כל יום עוד קצת, ואנחנו מורידים מאיתנו את כל מה שמיותר, את כל השומנים המיותרים שמסתירים לנו את האמת. 

 

  

חווים בדידות בזוגיות? רוצים לשפר את חיי הזוגיות שלכם?

השאירו פרטים למטה וקבעו פגישת ייעוץ זוגי שתיקח את חיי הזוגיות שלכם למקום טוב יותר