בן הזוג כועס: האתגר
זה לא פשוט להיות במערכת יחסים שכועסים עליך, יש תחושה של השפלה וחוסר אונים. זה מאוד מציף את הנפש, מעלה הרבה רגשות, פחדים, דאגות, אולי אני בקשר הלא נכון? עד מתי זה ימשך? למה דווקא אנחנו נפלנו ככה על בן זוג שכועס כל הזמן. זה כל כך מפריע לכל ההתנהלות הזוגית, פוגע באינטימיות, פוגע בתקשורת הרגשית. אז כתבתי את המאמר הזה לעזור לאנשים לקבל בהירות לגבי המשמעויות של בן זוג כעסן ואיך להתמודד עם התופעה. האתגר האמיתי הוא איך מצד אחד אנחנו מכילים את הכעס של בן הזוג ומהצד השני עדיין שומרים על הגבולות הנכונים. ויש כאן מדרון חלקלק מאוד.
מה המשמעות שיש לנו בן זוג שכועס לעיתים קרובות?
בן הזוג הוא הדיוקן העצמי הכי קרוב למי שאנחנו באמת בפנים. העולם החיצוני הוא רק המשך של העולם הפנימי, זה כמו שהיד שלנו לא נפרדת מהגוף ככה גם העולם החיצוני הוא לא נפרד מאיתנו.
זאת אומרת, אנחנו עם בן זוג כועס שאינו נפרד מאיתנו, הוא למעשה אנחנו בתחפושת של בן זוג כועס.
הוא משקף לנו את הצד הכועס בנו. כל דבר במציאות שלנו מדוייק להפליא לנסיונות שלנו ולשיעורים שאנחנו צריכים ללמוד. זאת אומרת הנוכחות של בן זוג כועס בחיינו היא באה להיטיב איתנו באמת, דרך זה אנחנו עושים תהליכים מאוד עמוקים בנפש שלנו.
מה בן זוג כעסן מעורר בתוכנו?
אפילו בגן ילדים שהגננת צעקה עלינו זה עורר בנו הרבה רגשות, עצב, כעס, זה לחץ על הרבה טריגרים.
עכשיו האדם הכי קרוב אלינו, שאנחנו אמורים להיות במערכת יחסים הכי אינטימית איתו כועס עלינו לעיתים קרובות, זה מפעיל המון רגשות בתוכנו.זה לוחץ על הרבה מקומות כואבים בנפש.
המטרה של הכאב הזה בנפש זה להעמיק אותנו. יש לנו הרבה מאוד "שטחים מתים", מקומות שאנחנו לא רואים את עצמנו באמת, שאנחנו חיים איזה תמונות מעוותת של מי שאנחנו.
כל הלחצנים שבן הזוג לוחץ לנו עליהם זה כדי לעורר את אותם מקומות שהראייה שלנו לא מיושרת לאמת לאמיתה. יש תכלית עמוקה למערכת יחסים הזו.
איך מתמודדים?
שלב א': קבלה ואחריות
אנחנו בחרנו את בן הזוג עם כל החסרונות, צדדיו המכוערים והיפים כאחד, יש נטיה לברוח מהמערכת יחסים איפה שיש קושי, אבל למעשה זו הזדמנות פז לעבוד על היכולת שלנו לקבל את בן הזוג על כל צדדיו.
יש סיבה טובה מאוד, עמוקה, נסתרת למה דווקא זאת הייתה בחירתנו. המשמעות של לקיחת אחריות, זה המקום שאנחנו לא מאשימים, לא את בן הזוג על הכעס שלו ולא אותנו על הבחירה הזוגית שלנו.
צריך להפעיל כאן המון חמלה ולהיות מאוד יצרתיים להפוך את המר למתוק.
שלב ב': התמודדות רגשית
כאשר כועסים עלינו, אנחנו מגיבים בקשת כל כך רחבה של רגשות, ייתכן ומופעל בתוכנו רגש של כעס חזרה, ואנחנו צועקים ומקניטים חזרה את בן הזוג.
בן הזוג פרק עלינו כעס עכשיו הנטייה הטבעית שלנו זה להחזיר מידה תחת מידה, לכעוס חזרה, לצעוק, לקלל את בן הזוג, להקניט, לנקום. האינסטינקט האוטומטי הזה פוגע רק בנו, ככה אנחנו מזינים את אותו מעגל קסמים של הכעס.
בנקודה הזאת צריך ללמוד כיצד לנהל את הרגשות ולדעת לנתב את הכעס למקומות אפקטיביים ויצירתיים הרבה יותר.
שלב ג': לראות את הצורך מתחת לכעס
בן זוג שפועל מתוך כעס מגן על משהו בתוכו, הכעס הוא ממש כמו מסכה. לעיתים אנחנו מתבלבלים אנחנו נותנים הרבה כוח לכעס והרבה פחות כוח לצורך מתחת לכעס.
בן זוג כועס הוא בן זוג שהיו לו ציפיות מסיימות מעצמו, מהחיים והוא מרגיש מאוכזב וחסרים לו הכלים הרגשיים להתמודדות נכונה מול "האכזבות".
הצורך האמיתי העמוק שלו זה להרגיש אהבה למרות כל האכזבות. בגלל פרשנות שגויה של "הכישלונות" שלו הנטייה הטבעית שלו היא לכעוס על האדם הכי קרוב אליו. זו המטרה הכי נוחה והכי קרובה, הכי קל להאשים אדם אחר בכשלונות שלנו, זה דורש המון תעוזה לקחת באמת אחריות על כל מה שיוצא מהפה שלנו, על כל אכזבה שהתרחשה לנו בחיים, זה דורש כוחות עמוקים בנפש שצריך לפתח.
התפקיד שלנו כבני זוג זה לראות את זה שזה לא קשור אלינו באמת וסך הכל הוא קצת כמו מדבר לעצמו. במידה וזה לא היה אנחנו זה בקלות יכול היה להיות העבודה, החברים, המשפחה, כל דבר שקרוב אליו יכול להיות החשוד העיקרי בכישלון הפנימי. התפקיד שלנו זה לזהות את הצורך שלו באהבה, בהכלה. ללמוד להכיל את הכעס שלו, זה אוטומטית גורם לנו להתפתח תודעתית, כי אנחנו דרכו עובדים על הכעס שלנו.
לדוג' בן זוג שלא נוטה לכעוס כלל מתחבר עם בן זוג מאוד כעסן, בזכות בן הזוג הוא מתחבר לכעס שלו עצמו ולומד להכיל אותו. אנחנו צריכים לעבור דרך התחנה של הכעס.
זה חלק מהנסיונות שלנו. יש תנועות בתודעה שאנחנו חייבים לעבור, אז במידה ובן הזוג כועס, הוא רוצה לבטא כעס בתת מודע שקיים אצלנו. הוא מיטיב איתנו, אנחנו רק צריכים לתת אמון בזה שזה באמת 100% לטובתנו.
שלב ד': הצבת גבולות נכונה
במקום שיח של "אל תכעס עלי, תשתנה כבר, אחרת הכל יגמר ביננו" אנחנו צריכים לעבור לשיח מסוג אחר, וככה אנחנו לומדים להציב גבולות בצורה מאוד בונה.
הנטיה הטבעית שלנו היא לעשות שיח של תשתנה, זה האינסטינקט, הוא רוצה הקלה על מה שאנחנו מרגישים כרגע. אבל אנחנו עושים שיח תשתנה רק בגלל שאנחנו לא אוהבים את הרגש שבן הזוג גורם לנו להרגיש, כאן נכנס מימד חדש של שיח.
שיח אוהב יותר שמתמקד אך ורק באיך אני מרגיש עם זה שבן הזוג כועס לדוג' "אני מרגישה מאוד לא נעים שאתה מדבר ככה, זה גורם לי לחולשה, מרגיש לי גם שזה משפיע על הילדים" אנחנו רק מניחים את זה לפני בן הזוג, מה זה גורם לנו להרגיש. צריך להיצמד לזה, כל הזמן לחזור על איך הכעס גורם לנו להרגיש.
ככה אנחנו בשיתוף כנה, וממשיכים לעשות עבודה על עצמנו להכיל את הכעס. חשוב מאוד שהשיתוף יהיה בנימה אוהבת ולא שופטת.
כי זה מזיז דברים עמוקים בנפש של בן הזוג. שיתוף הצורך האמיתי שלנו. עכשיו גם במידה ודוחים את השיח הזה וממשיכים, אנחנו צריכים להתמיד ולהיות חדורי מטרה, והמטרה היא לא שהוא ישתנה אלא המטרה היא ללמוד להכיל את בן הזוג על כל צדדיו (יש מקרים יוצאי דופן של אלימות וכד').
שלב ה': לשחרר תבניות על בן הזוג
הנטייה שלנו זה לשים עליו תבנית של "בן זוג כעסן" .
התבניות האלה מאוד מגבילות כי אנחנו מצמצמים את כל הפוטנציאל העצום שגלום בבן זוג למשהו מסויים, הנשמה מרגישה את זה.
אנחנו צרכים ללמוד לא להתבונן על הקליפה (כמו הצגה של כעס) אלא על המהות, בן הזוג שלנו הוא נשמה אינסופית, אנחנו צריכים להתבונן בו כאילו זה צדיק הדור. להרגיל את המחשבה להתבונן אחרת על בן הזוג, כל הזמן להרחיב ולשבור תבניות בתוכנו.
עצם זה ששמנו על בן הזוג תבנית, אנחנו שמים אותו ואותנו בכלא תודעתי, אנחנו צריכים ללמוד להשתחרר מכל תבנית, זה תהליך עמוק ומיוחד ביותר.
לסיכום
התמודדות עם כעס בזוגיות יכולה להיות עניין מורכב, יש לזה כמה רבדים, במהות אנחנו ובן הזוג זו נשמה אחת שביחד אנחנו משלימים זה את זו.
זאת אומרת כאשר הוא עובר תנועות של כעס בתוכו זה שיקוף של מקומות עמוקים בתת מודע שלי שצריכים לעבור שם. יש לנו נטייה להסתכל על בן הזוג כנפרד מאיתנו, אבל למעשה אנחנו עוברים את אותו מסע ביחד.
אנחנו צריכים להיות מאוד יצירתיים להפוך כל דבר שאנחנו שופטים "רע" לדבר מועיל וטוב עבורנו. אין משהו במציאות שלנו מיותר שאנחנו לא צריכים לעבור, צריך ללמוד לעבור דרך הכעס באהבה.