זוגיות הוליוודיות, באמת?
יש לנו בדמיון איזו תמונה התחלתית על איך זוגיות צריכה להיות, זוגיות הוליוודיות כזו, האביר על הסוס הלבן והנסיכה, צועדים ביחד לעבר השקיעה והכל זה רק אהבה אידיאלית וחופש של היפים והאמיצים, זו בועה מאוד מסוכנת, היא הופכת כל זוגיות לחבית נפץ של ציפיות לא ממומשות. צריך לנפץ את האשליה הזו ויפה שעה אחת קודם כי היא רק מביאה לעיוות של מערכת יחסים אמיתית. זוגיות זו עבודה מאתגרת. היא הכל חוץ מזוגיות הוליוודיות.
מגיל קטן לא לימדו אותנו איך להיות בת זוג טובה בזוגיות, ורוב הזמן המודל היחידי שהיה לנו זמין זה ההורים שלנו, שלא פעם לא היה להם בעצמם מושג איך להיות בזוגיות, הם לא נהגו פעם ללכת לייעוץ זוגי ולחקור את הזוגיות לעומק, הם היו עסוקים בעיקר בהישרדות, וככה לעיתים אנחנו רואים דורות של גרושים גרושות, של חיפוש מתמיד אחרי הבעל המושלם, האישה המושלמת וככה זה התגלגל לכל מיני מקומות של זוגיות לא יציבה, קנאה בזוגיות, זוגיות אינטרסנטית, זוגיות לא בריאה, הסתרה בזוגיות, ולכל אלו מכנה משותף אחד ברור, אי הבנה בסיסית של איך זוגיות צריכה להיות. אז אספתי 4 עקרונות מאוד חשובים.
4 עקרונות: איך זוגיות צריכה להיות
עקרון 1: כבוד אמיתי
כדי להבין איך להיות בת זוג טובה, דבר ראשון שחשוב להבין הוא שהדבר הראשון שנפגע בתוך זוגיות זה הכבוד. הכוונה בכבוד כאן זה מתן חשיבות, לתת חשיבות לבן זוג. ברגע הראשון שלא נתנו חשיבות לבן הזוג נוצר סדק מאוד עמוק בתוך הזוגיות. לעיתים בן הזוג יכול להגיע אלינו ולשתף במה מטריד את דעתו, ואנחנו נפגעים, נסגרים, שוללים וכל מיני תגובות רגשיות אימפולסיביות שמפריעות לנו את תהליך הקשב המלא, ואנחנו מגיעים למצב של התעלמות, ביטול, חוסר תשומת לב, והזוגיות שלנו מתחילה להיות מודחקת, על התעלמות בונה איזו שכבה של תסכול, עד שיום אחד זה מתפרץ. אנחנו צריכים להעמיק ולראות איך אנחנו בתשומת לב מלאה על בן הזוג, לתת להם חשיבות כאילו הם עומדים יחידים בעולם כולו. אז נשאל שאלה, האם אני נותן לבן הזוג שלי חשיבות? לדעותיו, לרעיונותיו, לבקשותיו?
עקרון 2: קבלה מלאה
אחד האתגרים הכי גדולים שיש לנו בשימור זוגיות זה לקבל את בן הזוג בלי שום שינוי. אפשר ללכת לייעוץ זוגי 20 שנה אבל בלי הפנמה של העיקרון הזה קשה מאוד לייצר זוגיות הרמונית באמת.
אז מה זה אומר בלי שום שינוי?
כן, כן, בלי שום שינוי ממש, כמו שהוא. איך שהוא. נכון שעולה בך התנגדות לזה?
הרי מה לגבי הטענות הכי נפוצות למה כן להעיר ולנסות לשנות את בן הזוג. זו סה"כ "ביקורת בונה" וטיעון נוסף נפוץ מאוד זה "איך בן הזוג השתפר במידה ולא נצביע לו על חסרונותיו הוא לא ידע בלי זה שנעיר לו" חשוב לדעת, זה לא התפקיד שלנו לחנך את בן הזוג.
הוא לא צריך להיות מותאם לאיזה מודל שיש לנו בראש. זה קצת דומה לגידול ילד, אתה יכול להגיד לו מיליון פעם להיות עם סבלנות, אבל כל עוד אתה לא סבלני, אז הילד קולט אותך שאתה מחרטט אותו, אז 99 אחוז מהחינוך שלנו זה להיות הדבר עצמו, אם אתה רוצה לחנך לסובלנות תהיה הסובלנות עצמה בכל ההיבטים שלה.
אותו דבר בזוגיות אנחנו רוצים משהו אז אנחנו צריכים להפוך להיות הדבר עצמו וככה בן הזוג לומד מהנוכחות שלנו. לעשות לעצמנו הרגל כל מה שאנחנו רוצים לשנות בבן זוג נתחיל לשנות בנו ורק בנו.
עקרון 3: לקחת 100% אחריות.
הכי קל להפיל את כל 'הבעיות' על בן/בת הזוג. ברגע שיש לנו קושי, אנחנו מחפשים סיבה למה אנחנו מרגישים רע, ומי הבנאדם הכי קרוב אלינו? כן כן בן הזוג, אוטומטית אנחנו מאשימים אותו בהרגשה הפנימית הזאת שלנו, זורקים עליו את ההרגשה הזו. כל אי סיפוק שאנחנו מרגישים בחיים, לא מצליחים להתקדם בעבודה, לא מצליחים כלכלית, לא מצליחים ליצור קשרים חברתיים, כל חסר שאנחנו מרגישים, הנטיה האוטומטית שלנו זה להפנות את החצים ישר אל בן הזוג.
ובכדי להיות בת זוג טובה, אני לוקחת את בן הזוג לייעוץ זוגי ליישב את החסר הזה בתוכנו לפתור את זה, אנחנו משכנעים את עצמנו שבלעדיו כל זה לא היה קורה וחיים אחרים זוהרים יותר מחכים ביום שאחרי הזוגיות הנוכחית.
הנטיה האינסטקטיבית להפיל את הכל על בן הזוג, צריכה לעבור שינוי, לקחת אחריות על 100 אחוז מהמחשבות, הפעולות, הרגשות, האירועים שלנו בחיים. זה חיים אחרים ממש. זה כמו להתעורר לחיים חדשים. אין אשמים, זה רק אני פה, ברגע שאנחנו מאשימים את בן הזוג זה ממש כמו להאשים את המראה באיך שאנחנו נראים. במה המראה אשמה ? היא רק משקפת, ככה בן הזוג הוא רק משקף כל מה שנמצא ממילא בפנים.
עקרון 4: נתינה. להפוך את היוצרות
אנחנו באים מתוך הנחת יסוד מוטעית שאנחנו צריכים לקבל מהזוגיות שלנו, תענוג, הרגשה טובה. מה אני מקבל מבן הזוג?
דוגמא נפוצה לעניין הזה, זוג יכול להיות במשיכה גופנית בהתחלה ואחרי החתונה, עוד לא עברה שנה אפילו והמשיכה כבר ירדה מאוד ואין כבר עניין גופני כמו פעם, אז משהו באינטרס כבר נפגע, וזה פוגע במערכת יחסים כולה כי אנחנו באים לקבל, ופתאום התענוג שאנחנו רגילים לקבל כבר אין אותו, אז אוטומטית הזוגיות שלנו תלויה בדבר.
אבל במידה והיינו מתעסקים רק בנתינה לבן הזוג, אז עניין כזה לא פוגע במערכת היחסים, כי יש לזוגיות הזו בסיס רחב של נתינה, בני הזוג לא מרוכזים בעצמם הם רק רוצים לתת אחד לשני, אז יש כל הזמן תחלופה אנרגטית ביניהם שמחייה את כל הקשר. מתעורר איזה ריב בין בני זוג, הריב יהיה תמיד סביב משהו שאנחנו לא מקבלים ממנו, אבל ברגע שבני זוג מחפשים לתת, אז הריב יהיה סביב מי יתן קודם.
זו נקודה שדורשת העמקה בתורת הקבלה. זה מעלה פחדים, פחד שהלב יכול להיפגע, אנחנו מרגישים מאוד חשופים במקום הזה, היא גם מעלה חשש איך לשים גבולות בזוגיות, במידה ואני רק בנתינה יכולים לנצל אותי.
זו אומנות מופלאה לפעול מתוך העיקרון של הנתינה, יש ללמוד את זה לעומק, ייעוץ זוגי יכול לתת את הכלים וללוות אותך בתהליך מסוג כזה.
רוצים זוגיות טובה יותר?
קבעו פגישת ייעוץ זוגי קצרה וממוקדת לחיי זוגיות טובים יותר