התמכרות לכאב היא מתחת לרדאר, אנחנו רגילים לייחס להתמכרות, כל דבר שגורם לעונג, ולכן הכותרת התמכרות לכאב יכולה לתעתע, איך בדיוק אפשר להתמכר לכאב? אנחנו מנסים לברוח מכאב בכל דרך ואחד הכלים לברוח מהכאב רחוק ככל האפשר, זה כל התמכרות שיכולה להציע בריחה לזמן מוגבל מהמקום הכואב, סיגריות, אוכל, פורנו, כל דבר שיכול לקחת אותנו למקום אחר. אז איך התמכרות יכולה לגור יחד עם כאב, להתמכר לאותו דבר ממנו אנחנו בורחים כמו מאש? איך כאב יכול להיות מתורגם בשלבים מסויימים לעונג? ועד כדי התמכרות ממש.
כאב נפשי יכול להיות עיר מקלט, כי לעיתים התבלבלו היוצרות, דווקא אהבה מתפרשת ככאב וכאב מתפרש כאהבה. למה הדבר דומה? אישה ששיתפה על מערכת יחסים מעוד אובססיבית ואלימה, החליטה להישאר במקום הזה שנים רבות, מסתבר שאביה היה נוהג להכות אותה עוד כילדה קטנה מאוד. כאישה בוגרת היא חיפשה אהבה וזוגיות, רק שהיוצרות התבלבלו, הזיכרון התאי של הכאב בתוכה חיפש בן זוג אלים, ככה בצורה לא מודעת, היא מצאה את עצמה בתוך זוגיות אלימה מילולית ופיזית, אהבה באה לידי ביטוי דרך הכאב הפיזי. אנחנו יכולים לראות איך בקלות כאב יכול להיות כלי לעונג. יש איזה משהו בתוכנו שזקוק לאותו כאב מסיבות שונות.
אז מה זה הכאב הזה שאנחנו מכורים אליו? אנחנו יכולים להתמכר לכאב פיזי ממש, אנחנו יכול לפגוע בעצמנו ולהרגיש עונג, לעיתים הכאב הנפשי כל כך גדול, שאנחנו מכאיבים לעצמנו פיזית, יש תחושה של הקלה על הכאב הנפשי. באותה מידה אנחנו יכולים להתמכר לכאב הנפשי, אנחנו יכולים לזהות את הכאב הנפשי כמקום מאוד מוכר, ולהפוך את הכאב הנפשי הזה לאזור הנוח שלנו. מי אנחנו מחוץ לכאב הנפשי הזה? אנחנו מפחדים לדעת ומעדיפים להיות באותו מקום נפשי מוכר כי כל מקום אחר מרגיש אזור מאוד לא בטוח.
הסיבה להתמכרות לכאב באה כשהכאב מתפרש כביטחון
לעיתים כאב נמשך שנים רבות, ואנחנו רגילים בו, זה אזור כל כך מוכר, שזה הופך להיות הביטחון שלנו. הכאב עצמו הפך להיות הביטחון שלנו. ככה אנחנו יכולים לדוגמא למצוא את עצמנו לא יכולים לקבל מחמאות מאדם אחר, כי המחמאות מיד מעורר ציפיות, וזה באיזה מקום יציאה זמנית מאזור הכאב ויש פחד שהציפיית יעוררו אכזבה ויביאו לכאב גדול יותר, אז אנחנו מעדיפים שאנשים לא יחמיאו חלילה.
כי אז יכולה להיווצר ציפייה ולו הקטנה ביותר להקלה על הכאב ועל היציאה מאזור הביטחון, כל יציאה כזו מהאזור הבטוח של הכאב יכולה לשלוח אותנו מחוץ לגדר, אל הלא נודע, ואולי בלא נודע יש כאב גדול יותר.
אז אנחנו מתמכרים לכאב ברגע שיש בתוכנו את ההבנה הרגשית, שהכאב הזה משרת אותנו באיזה אופן. בחור מקסים שליוויתי אותו תקופה, היה מכור לסבל, כל כך מכור לסבל, שכל יציאה שלו מאזור הסבל יצרה חוסר נוחות קיצוני, הוא כל העת חיפש את הקצוות הרגשיים, התמכרות לקצה של העונג או לחילופין לקצה השני של כאב עצום. הרגש מכור לקצוות, כשאנחנו מגרים את הרגש באופן לא מבוקר אנחנו מתמכרים לדרמה. גם כאשר הדרמה מביאה אותנו לכאב.
הרגש שליט על השכל
אנחנו מכורים לכאב כאשר הרגש הופך להיות השחקן המרכזי על במת חיינו, אנחנו מונעים ממנו, חיים מתוכו, ואז אנחנו בתוך רכבת הרים, מרגישים טוב, מרימים את כל העולם בשמחה שלנו, מרגישים רע, מרעילים את כל העולם סביבנו בלי הבחנה.
כאשר הרגש דומיננטי, אנחנו לא מצליחים לקבל החלטות בצורה מאוזנת, אנחנו לא משליטים סדר על העולם הרגשי, אז הכאב הופך להיות מקבל החלטות עיקרי. וזה משתלט על כל חלקה טובה. הדמיונות חוגגים, במצב כזה, אנחנו נמצאים רוב הזמן בדמיון ואנחנו מתקשים לבחון מה אמת ומה שקר. אנחנו מפעילים גירויים קיצוניים על הרגש, ואותו גירוי, גירוי יכול להיות מחשבה שאנחנו מקובעים עליה, שמעוררת את אותו כאב ואנחנו נצמדים לגירויי כדי להפעיל את אותו כרב, כי כל מחשבה אחרת, גירויי אחר לא נותן לנו את אותה תוצאה. אנחנו מתקשים לשחרר את הגירויי ונשארים על הרבה כאב.
התמכרות לכאב כהשראה אומנותית
לעיתים הכאב כל כך גדול שזה מביא אותנו להשראה של ממש. אנחנו מתחילים לראות את המציאות בעמקות גדולה. הכאב גורם לנו להתחבר פנימה לתוך מעמקי הנפש ומשם בוקע צליל, סיפור, שיר.
תסמונת האומן המיוסר, צריך להתייסר בשביל מחזה, תפקיד, מוזיקה. הנביעה האומנתית מביאה אותנו להתמכר לייסורים, להגיע לתהומות בנפש כדי לחצוב יצירה.
אז הייסורים הופכים להיות מתוקים, כי אנחנו מקשרים בין הכאב ליצירתיות שלנו. ואנחנו לא רוצים לשחרר את הייסורים כי הם מביאים אותנו ליצרתיות ואנחנו מזוהים עם זה. זה הופך להיות חלק מאיתנו, רק שיש לזה מחיר מאוד כבד לאורך זמן.
כיצד להתמודד עם התמכרות לכאב? 6 צעדים ראשונים
- מודעות- בלי מודעות, בלתי אפשרי לרתום את הרצון, אי אפשר להזיז אצבע בלי מודעות אז על אחת כמה וכמה התמכרות לכאב. אז המודעות הוא תנאי ראשוני הכרחי. לפתח מודעות לכך שאנחנו מכורים לכאב. עצם המודעות יכולה להתניע תהליך עומק.
- אמונה פשוטה- אנחנו יכולים להיכנס למבוך, אנחנו לא יודעים מאיפה נכנסנו ובטח איבדנו כיוון מאיפה אנחנו יוצאים. במקומות הכי חשוכים בחיים אנחנו צריכים להפעיל בתוכנו את נר האמונה, מעט אור מגרש הרבה מהחושך. אמונה שאנחנו לא סובלים את כל הייסורים לחינם, יש תכלית גם במקום הכואב הזה. אנחנו דרך הייסורים מגלים מקומות עמוקים בנפש, אנחנו לומדים את עצמנו. אנחנו יכולים להיות במקום הכי נמוך ועדיין להחזיק בתוכנו אמונה שנצליח להתגבר, שגם המקום הנמוך הזה הוא לטובתנו ואפילו שאין לנו תפיסה בזה איך זה יכול להתהפך לטובתנו, אנחנו צריכים להחזיק בזה חזק "אין ייאוש בעולם כלל". אנחנו צריכים למצוא בתוך הנפש פנימה את הכוחות בתוכנו, להתגבר ולהתחזק ולראות כל יום כהזדמנות לטפס חזרה ולהדליק את אור הנשמה.
- היפוך יוצרות- אנחנו צריכים להכיר בזה שהרגש מכתיב לנו הכללים, ואנחנו צריכים ללמוד לשים גבולות נכונים וללמוד לנהל את הרגש ולא הרגש מנהל אותנו. הרגש הוא לא מעל הדעת שלו, אנחנו צריכים משוואה בה הדעת מעל הרגש. זאת אומרת אנחנו יכולים להגיע לתובנה שכלית מסויימת שאוטומטית משפיעה על הרגש, "כי גבוה מעל גבוה שומר" (מגילת קהלת ה',ז')
- חמלה- אנחנו צריכים ללמוד להיות בחמלה בזמן שאנחנו במקומות כואבים, להפעיל את שיא החמלה בתוכנו כאשר אנחנו נמצאים באי שליטה על הכאב, שהוא מכתיב לנו להישאר מבוצרים בעמדתנו, שם ללמוד אהבה ללא תנאי לעצמנו, להבין שאין ברירה. לעיתים אנחנו צריכים לעבור דרך התחנה של הכאב. זה חלק מהמסע חיים שלנו. חמלה על המקום בו אנחנו נמצאים מאפשר קפיצת מדרגה, אנחנו לא מקובעים ואשמים מה שמגביר את הכאב, אנחנו לומדים לחבק את עצמנו במקומות הכואבים.
- זמני ולא נצחי- אחד הפחדים הגדולים בהתמכרות לכאב, שזה הולך להיות נצחי, הכאב מרגיש נצחי. ואז אנחנו לוקחים בעיה זמנית והופכים אותה לבלתי נגמרת, מה שמוביל לייאוש. אנחנו צריכים להבין שזה זמני בלבד, אנחנו כרגע בתהליכים של לימוד והתפתחות, וזה יכול להשתנות בכל רגע נתון, כל הזמן להיות באווירה פנימית שהכל יכול להשתנות בכל רגע, "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל,יד).
- ארך אפיים- לעיתים ההתמכרות לכאב הייתה שנים על גבי שנים, אנחנו צריכים להיות בהבנה שיש כאן תהליך של ניתוק רגשי מהכאב, שאנחנו כבר לא זקוקים לזה, ולכן דרוש כאן ללמוד ארך אפיים, יש כאן תהליך. יש כאן מורכבות, יש כאן הרגלים, אין גלולת קסם, אין בום וגמרנו, זה משהו שאנחנו רוצים לנקות מהשורש, וזה דורש תהליך של שינוי תפיסת המציאות הנוכחית ועבודה רגשית אינטנסיבית יומיומית ולזה אנחנו צריכים להוציא מתוך הנפש שלנו ארך אפיים.
רוצים להתגבר על ההתמכרות לכאב אחת ולתמיד?
קבעו איתנו פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת בנושא טיפול בהתמכרויות לכאב ותתחילו להנשות משיפור משמעותי כבר מהפגישה הראשונה