בגיל ההתבגרות עוברים עלינו הרבה שינויים. כל המערכת הפנימית שלנו משתנה ומשתכללת ונוסף רובד מודעות חדש.
רובד המודעות החדש יכול להציף רגשות קשים כמו כעס, תסכול, עצבות עמוקה וכו ובנוסף לכל הבלאגן הפנימי אנחנו חווים גם שינויים פיזים קיצוניים.
השילוב בין השניים יכול לבלבל והרבה בני נוער משליכים את התסכול הפנימי שלהם על השינויים הפיזים ומפתחים אובססיות לגבי מראה, משקל או אידיאל יופי מסויים.
התמודדות זו היא הגיונית כי לרב כבני נוער עדיין אין את הכלים הרגשיים לעכל את מה שעובר עלינו בנפש אז ההתעסקות החיצונית נותנת לנו פורקן.
עם זאת, כדאי להעמיק באותם רגשות ולבדוק מה המקור שלהם.
לדוגמא כשההורים לא נוכחים מספיק עם הילד (הכוונה לא רק לנוכחות פיזית) הוא לא מודע לזה בילדות ולכן מקבל את הדברים כמו שהם. בגיל ההתבגרות נכנס רובד מודעות חדש שפתאום רואה את זה וכועס על כל השנים שההורים לא היו בנוכחות איתו.
ברב המקרים הילד לא יבין שעל זה הוא כועס ויכול להשליך את הכעס על דברים במציאות שלו שלא קשורים בכלל, כמו שאין לו חדר מספיק גדול בבית.
גיל ההתבגרות זה גיל שעוד מימד של שפיטה נכנס. זה טבעי שהדימוי העצמי יתערער אבל זה גם חלק מהתהליך שיכול לעבור מעצמו כשיש שיח פתוח בין ההורים לילדים.
במקרים בהם זה נהיה חריג ויש הסתגרות מהחברה, התבודדות, אובססיה, סמים וכו'. מומלץ לפנות לטיפול רגשי ממוקד ולגעת בשורש הרגשות הלא מעובדים. אם אין שיתוף פעולה מצד הילד אז ההורה יכול לעבור גם הוא טיפול שם הוא יקבל כלים להתמודדות נכונה, ישנם מקרים שזה אפילו יותר אפקטיבי שההורה הולך לטיפול.
דימוי עצמי נמוך אצל ילדים
ילדים הם מראה מאוד ברורה למצב הפנימי של ההורים. בגלל שהילד עדיין לא בזכות עצמו הוא ממשיך לינוק מההורים רגשות, מחשבות והתנהגויות.
כאשר אנחנו רואים שהילד שלנו עם דימוי עצמי נמוך נשאל את עצמנו "האם איפשהו הדימוי העצמי שלי נמוך?" ושם נעבוד ונשפר.
כאשר ההורים עובדים על הדימוי העצמי שלהם זה משתקף מאוד מהר אצל הילד והוא משתנה.
ישנם שלל טכניקות לעלות את הדימוי העצמי אצל הילד אבל כאשר ההורה לא משנה את זה בעצמו זה לא באמת יפתור על השורש של ה"בעיה".
מעוניינים לשפר את הדימוי העצמי של ילדכם?
קבעו פגישת ייעוץ עם סיון ורן בנושא שיפור דימוי עצמי אצל ילדים ונערים עוד היום