לא להרגיש באמת את החיים. כמו להרגיש את החיים דרך כפפות ניילון, אין מגע אמיתי, יש תחושה של ניתוק, ניתוק רגשי מהבן/ת הזוג, ניתוק מהילדים, ניתוק מהמשפחה וזה רק הולך וגובר ואין אינטימיות במקום הכי קרוב, בבית שלנו.
אנחנו רוצים להרגיש את החיים במלואם, לקפוץ באנג'י לתוכם, לאהוב, להתרגש, להרגיש פרפרים בכל הגוף, לעוף על החיים ולהרגיש חופשיים ומאושרים.
אז אנחנו בטוחים שיש שם משהו "בחוץ" שיגרום לנו להרגיש ככה, נקבל סכום כסף גדול או נזכה להכיר את אהבת חיינו, או נקנה את הרכב או הדירה שתמיד חלמנו עליה, ונראה כמו שיש ציפייה למשהו ורק שהציפייה הזו תתממש אז נוכל סוף סוף לאשר את עצמנו ולהרגיש את החיים. אלו שכבר השיגו הכל, כמו זמרי רוק, זכיות בלוטו, וכדו' גילו מהר מאוד שהעטיפה הנוצצת ריקה, ויש לא מעט מקרים של התמכרויות כי בקצוות הם סוף כל סוף מרגישים משהו.
אז למה יש תופעה כזו כמו קהות רגשית?
לעתים אנחנו חווים כאב מאוד גדול בילדות, או בגיל התבגרות שלא יכולנו להכיל אותו והוא יושב לנו על הלב עד היום. הכאב כל כך טראומתי שאנחנו עושים הכל לא להרגיש אותו, בורחים לקרירה, לאלכוהול, סמים, פורנו, טלוויזיה 24/7, לכל סוגי ההתמכרויות שאפשר, הכל רק בניסיון לברוח מעצמנו, כי בשנייה שיש לנו רגע עם עצמנו – זה יכול להתפרש כרגע מאוד מפחיד, רגע שבו עלינו להתמודד עם המפחיד מכל, כן כן עם עצמנו ועם אותם כאבים עמוקים בתוכנו שאנחנו כל כך מפחדים להרגיש.
מה ההשלכות של קהות רגשית?
ההשלכה העמוקה מכל זה על איכות החיים שלנו ועל כל המערכות היחסים שלנו, בת הזוג, משפחה, חברים.
נדמה שהחיבור על בסיס אינטרסים בלבד, כמו שכנים או דודים רחוקים והרגש לא מוכן להתחבר לאף אחד. "אין לי חברים", "אף אחד לא מבין אותי", "אני לא מרגיש כלום כלפי אף אחד" זה משפטים מאוד שגורים כאשר הלב מכוסה ע"י ענני הכאב.
לאותו מנגנון של הדחקה רגשית היה תפקיד הישרדותי מאוד משמעותי, הוא הגן על האורגניזם מכיליון, זה הוא תפקידו של מנגנון ההדחקה – הגנה. לאותה נקודת זמן הוא המנגנון עשה את תפקידו בצורה נאמנה ביותר, אך בעת התבגרותנו, לצד שינויים מבניים נפשיים ופיזיים אנחנו בתנועה יחד עם החיים, ואותו מנגנון שעשה מלאכתו במסירות רבה כבר אינו משרת אותנו בעת אחרת, אותה הדחקה עכשיו פועלת נגדנו, אנחנו מסרבים לשחררה ומחזיקים אותה כלואה בתוך כמוסות ליבנו, חרדים רק מהמחשבה שאותו כאב ישתחרר ויישאר המון מקום לאהבה.
בואו נודה בזה אנחנו מפחדים מאהבה, מפחדים להיות מאושרים, מפחדים להרגיש הכל וללכת עד הסוף ולהתמסר באמת. בוא נודה בזה אנחנו אוהבים את הישן והמוכר ואזור הנוחות פשוט מרגיש כל כך נעים אז למה לנו לצאת משם ולהתחיל לשאול שאלות עמוקות ?
מתי אנחנו יוצאים מאזור הנוחות, כאשר אזור הנוחות הזה כבר לא נוח, הוא כבר מאיים עלינו וההדחקה כבר פוגעת ברובד הפיזי, זה כבר לא איזו הדחקה שאפשר לסחוב אותה, זה כבר משפיע על מערכת הדם, על הכבד, על הכליות, על הלב ושם בנקודה "הנמוכה" הזו, אנחנו מתחילים לשאול שאלות, למה דווקא אני? מה התפקיד של המחלה הזו בחיי?
דומה למנגנון ההדחקה גם המחלה באה להגן עלינו ובאה לעורר אותנו למה שבאמת חשוב, המחלה משמשת כמו קטליזטור, כמו איזו נורת אזהרה מהבהבת על מנת להאיר שיש שם משהו בפנים שאנחנו מזניחים וממשיכים להזניח.
שההישגים בחוץ מתגמדים כאשר יש איזה איבר פגום בתוכנו, כשזה קורה כל תשומת הלב שלנו הולכת לאיבר הפגום ואנחנו רק מתפללים שישוב להיות כמו אז, כן כמו אז שהלכנו בלי חשבון, ראינו, שמענו, נשמנו, הכל על חשבון הבורא ושכחנו להודות, שכחנו להרגיש, להתחבר, לשאול שאלות, היינו בטוחים שאנחנו כבר יודעים הכל. אבל איך אומרים אתה לא יודע עד שאתה לא יודע שאתה לא יודע.
אז מה עושים על מנת להרגיש?
1. להתחיל לשאול שאלות
זו יכולה להיות נקודת התחלה מצוינת. עצם זה ששאלת שאלה זו כבר התקדמות, וזה מזמין אותך לעשות תהליך עמוק ולעלות על פני השטח דברים עמוקים ולתת הרבה מקום לכאב ולהתמיר אותו לאהבה, כי כאב ללא תשומת לב הופך למחלה. זה שווה הכל, תעשה הכל, תהפוך את העולם, טוס לחלל, הכל כדי לפנות מספיק מקום לאהבה להיכנס ולחיים להתעורר בתוכך.
2. מודעות, תשומת לב פנימה
נזכרתי באדם שהיה מאוד נרגן, כל הזמן התלונן ופניו חמוצות, ביום שביתו התחתנה הוא היה האדם הנדיב ביותר, שמח וטוב לב, מלא באהבה. אז מה השתנה פה בעצם? ביום שביתו התחתנה הלב שלו נפתח הוא אפשר לעצמו להרגיש, הוא נתן לעצמו מנוחה. אני רק שואל למה רק ליום אחד או שבוע? שאפשר חיים שלמים. אז עצם המודעות לכך שיש עכשיו כאב שיושב על הלב, רק עצם המודעות לזה זו כבר התחלה. אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו לא מודעים שיש פה הפרעה כלשהי למצב הבריאותי האידאלי עבורנו ולא להרגיש הופך להיות מצב נתון שאנחנו חיים דרכו שאנחנו מקבלים כמצב נתון שלא ניתן לשינוי. ואין רחוק יותר מזה והאמת.
3. טיפול רגשי
לפתח את המודעות שלנו, להעיר את האור על הכאב שלנו, לעתים קרובות אנחנו צריכים גורם שלישי מיומן שיכול לתת לנו את הכלים הנכונים להתמודדות. בכל מה שקשור ברגשות ב- 99 אחוז מהמקרים שאני נתקלתי בהם יש שם הדחקת רגשות מתחת לפני השטח והם עושים הרבה רעשי רקע ומפריעים לנו לחיות את החיים מתוך חופש. יש שם מנהל מאחורי הקלעים וזה הרגשות שלנו. טיפול רגשי איכותי יכול לתת כלים משמעותיים ששימוש בהם יכול לעשות את כל ההבדל.
4. טיפול בנשימות
אני משתמש בטכניקה משולבת של Wim Hof & Dr. Joe Dispenza. גיליתי ששילוב נכון של שניהם מגיע לרבדים מאוד עמוקים ומשחרר את הרגשות הכלואים בשלושת המרכזים התחתונים בגוף. לעתים ההדחקה כל כך עמוקה שקשה לנו להגיע לזה באמצעות טיפול רגשי וטיפול באמצעות הכלי של הנשימות יכול להיות מפתח מאוד משמעותי בשחרור רגשות עמוקים שהודחקו שם.
איך קהות רגשית באה לידי ביטוי בזוגיות?
אנחנו מרגישים בתוכנו חיסרון באהבה ובן הזוג הוא הפלטפורמה האידיאלית לשקף לנו כל טיפת מחסור באהבה שקיימת בתוכנו.
מאבק יומיומי – המאבק הוא בעצמך, בגלל זה האתגר.
המאבק הוא לא מול בן הזוג אלא על הרצון העז להרגיש אהבה בתוכנו. בן הזוג שם מתבונן ולא תמיד מבין ולא תמיד יש לו את הכלים להתמודד.
חוסר אכפתיות – אדישות קולוסאלית, אין אהבה בפנים אז כל מה שלא מעורר אותה מיד מפתחים אדישות כלפיו, אז הכל הופך להיות סוג של "חסר משמעות".
ורק מה שיש לו פוטנציאל לעורר את אהבה הרדומה בתוכנו אז מתעורר העניין.
אי החלטיות לגבי הקשר – פעם כן רוצה את הקשר, פעם לא רוצה, קצת כמו נדנדה, למטה – לא מרגישים בכלל אהבה בתוכנו, אז אולי אני לא בקשר הנכון.
למעלה –אני מרגיש קצת אהבה בתוכי אז אולי זה כן הקשר הנכון עבורי.
האי החלטיות נובעת ישירות ממפלס אהבה בתוכנו.
חוסר אונים – תחושה שאי אפשר כבר לסמוך על עצמך, כל העייפות והכאבים (השלכה ישירה של מחסור עד שכבר נשאלת השאלה – למה אין לי אהבה) מביאים לתחושה של מבוי סתום, לאן שלא מסתכלים, דומה לצוללן שנגמרו לו בלוני החמצן והוא נמצא 20 מטר מתחת לפני המים, ועד שיעלה כבר החמצן לא יספיק אז הוא נכנס לייאוש.
ככה לפעמים נכנסים לייאוש בקשר, עד כדי כך שפרידה נראית זוהרת מתמיד, אולי זה ככה נדמה לנו, שאולי בן הזוג הבא יכולה להושיע אותנו מהחיסרון באהבה, אבל ההיסטוריה רק חוזרת על עצמה עד שיפול האסימון שזה בכלל לא קשור לבן הזוג, זה עבודה פנימית עמוקה שלך מול עצמך בתוך הזוגיות, שהרבה פעמים יכולה לקבל פתרון בייעוץ זוגי שיעזור לך לגלות את הרגשות האמיתיים שלך ולהביא אותם לידי ביטוי בזוגיות.
כל יום שעובר עם קהות רגשית יכול להרגיש כמו יום בגיהינום, אין סיבה להעביר ככה את החיים, צריך לקום לחקור, לשאול שאלות, לפתוח את הראש, החיים יקרים כדי רק "להעביר" אותם סתם ככה. החדשות הטובות המצב הפיך ביותר ואפשר לעשות שינויים מרחיקי לכת, החדשות היותר טובות זה דורש מכם לצאת מאזור הנוחות שלכם.
בהצלחה,
כתב: רן סבג
קישור לפודקאסט: https://soundcloud.com/intuition2018/ci4hqbfo4buo
לא צריך להמשיך לסבול מקהות רגשית!
קבעו איתנו פגישת ייעוץ בקליניקה שלנו ונעזור לכם להתמודד עם הבעיה בצורה הכי מקצועית וקשובה שאפשר