ויסות רגשי: כל הכלים שתצטרכו בשביל להגיע לאיזון רגשי נכון

ויסות רגשי זה יכולת של האדם בזמן אמת לאזן את עצמו ולא להגיע לקצוות. כדי לאזן משהו צריך למצוא את קו האמצע בין 2 קווים, קו האמצע זה הקו השלישי. 

כל התורה בנויה על 3 קווים (קו ימין, קו שמאל וקו האמצע. חכמה, בינה,דעת), וכל חיינו בנוים ככה. בויסות רגשי יש לנו 2 קווים קיצוניים, קו אחד זה המקום שהאדם מרגיש רגשות בעוצמה גדולה מאוד, הכל אצלו זה כמו גלים בים, כל דבר דרמטי, מצוקתי.  

הקו השני, זה הקו הלא מרגיש, אדישות גמורה, הכל עובר לידו ושום דבר לא נוגע בו. גם צד זה וגם צד זה זקוקים לאיזון. למצוא בתוכנו את קו האמצע.

באותו עניין, כל רגש שנקח אפשר לחוות אותו ב2 אופנים, לדוג' כעס, אפשר לחוות אותו בקצה אחד בהקצנה שלו התפרצות זעם וכד' ובקצה השני הדחקה מוחלטת, לא מאפשר לעצמו לכעוס וכל הכעס מופנה פנימה, שתי הקצוות הללו לא מאוזנים ואנחנו נברר את קו האמצע וכיצד אפשר להתחבר אליו. 

עולם הרגשות הוא עולם רחב ידיים, עומקו ורוחבו עצומים. וממש כמו שהגוף הפיזי שלנו זוכה להתייחסות כל כך רחבה ומדוברת, העולם הרגשי הוא עולם מוזנח יחסית ויש מיעוט של מידע לגביו, וגם המידע הקיים עמום מאוד יחסית ומעטים מבינים באמת את עולם הרגשי. 

את נושא הרגשות אי אפשר ללמוד את זה בשום תואר באוניברסיטה, זה דורש מחקר אמיתי, ישיר, אמיץ, ממקור ראשון.  לרגשות יש שפה אחרת.

יש שפה של מילים ויש שפה היא מעבר למילים, אי אפשר לגעת במהות העול;ם הרגשי דרך מילים, זו שפה ייחודית, שפה כזו שרק הלב מבין. 

כדי להסביר על הויסות הרגשי, קודם כל צריך להסביר את נקודת השורש של עולם הרגשות,  ומשם יהיה יותר פשוט להסביר על המשמעות של הויסות הרגשי. 

יש רגשות של הגוף אותם אנחנו חווים כמציאות ממשית ויש רגשות של נפש שאותם אנחנו חווים כמציאות יותר אינדיווידואלית.

לדוג' הגוף יכול להרגיש כאב כמציאות ממשית פיזית, לעומת זאת אדם שמרגיש עצבות לא פוגש את זה כמציאות מוחשית שכולם מרגישים בה ומבין יותר שזה רגש שהוא חווה בתוך העולם שלו. 

בספר "דע את הרגשותיך" של הרב בלבבי, כתוב "…שני סוגי הרגשות בנפש האדם – הרגשה מה הנפש מרגישה, והרגשה מה הגוף מרגיש, וטמון ביניהם הבדל דק ונפלא עד מאוד: את הרגשות הנפש – שמחה, עצב, כעס, שנאה וכו' – תופסים אנחנו בדרך כלל כהרגשות פרטיות בתוך נפשותינו, לא כמציאות. אבל את הרגשות הגוף כחום וקור אנו תופסים כמציאות"  

אז כדי להבין מה קורה לנו כאשר הרגש לא מאוזן, נסביר בפשטות דוג' על מערכת הגוף החכם שלנו, כאשר יש בגוף יותר מדי כספית, זה יכול להביא את האדם להרעלה ולפגוע לו במערכות חיוניות בגוף, אז הגוף יתחיל להפעיל הורמונים מסויימים כדי לווסת את הפעילות בתאים ובאיברים והאדם מצידו יפחית במאכלים שיש בהם כספית וכד'. 

כל הפעולות יהיו למטרה אחת, להחזיר את האיזון על כנו. בנושא הגוף הדבר בולט וברור עד מאוד לכל בר דעת, אבל בנושא הרגשי יש עמימות גדולה מאוד, אדם מרגיש כעס, בדרך כלל במידה ואין לו מודעות, אז הוא יכול לכעוס ימים, חודשים ולעיתים שנים רבות. 

כעס לא מאוזן משתלט על העולם הרגשי ויוצר חוסר איזון קיצוני. שכמובן משפיע גם על הגוף שלנו. 

 

כיצד אנחנו יוצאים מאיזון רגשי? 

נמזוג לעצמנו כוס מים, וכאשר המים נוגעים בשפה העליונה  של הכוס ונמשיך לשפוך את המים, בלי הבחנה, אז כל המים ישפכו למטה, וכל עוד נמשיך לשפוך את המים לתוך הכוס המים ימשיכו בדרכם לזרום בלי הבחנה. 

יציאה מאיזון רגשי היא הזרמה של עוד ועוד רגש מאותו דבר בלי הבחנה, למרות שיכולת ההכלה שלנו (ממש כמו הכוס) כבר לא יכולה לשאת את הרגש. 

שם אנחנו נחווה את אותו רגש בהקצנה. לדוג' כעס לא מאוזן יבוא לידי ביטוי בפרצי זעם, כעס בלתי נשלט, צעקות רמות, שבירת חפצים קללות וכד'. ולמעשה כל רגש ורגש שאנחנו נחווה עוד ועוד ואין כלי (כוס) פנימי שיכול להכיל את אותו רגש אז אותו רגש יגלוש מחוץ לגבולותיו הטבעיים.

 לדוג' אנחנו חווים כישלון והכישלון הזה הביא לעצבות, במידה ואין לנו יכולת להכיל את אותו כישלון ואותה עצבות שמגיעה איתה, אז בצורה לא מאוזנת, הזרמה של אותה עצבות עוד ועוד על המערכת תביא במצב קיצון לדיכאון קשה ועל זה הדרך בשאר הרגשות.

כלים לויסות רגשי – מדוע מתרחש חוסר איזון רגשי? 

במקום שאין לנו מודעות אנחנו חשופים לחוסר איזון רגשי. אנחנו יכולים לחוות רגש מסויים זמן ארוך או בעוצמה גדולה מאוד אבל אין לנו יכולת לווסת את אותו הרגש כי חסר לנו כלים רגשיים כיצד להכיל רגש בצורה מאוזנת. 

אדם שיש לו כלי (כוס קטנה) אז הוא נוטה לכעס מהר מאוד, כי הפתיל שלו קצר, הכוס שלו יכולה להכיל מעט כעס ואין לו יכולת לתמרן, כל הגוף שלו מרגיש את הדם זורם ומבעבע והוא רק רוצה להתפרץ, אותה התפרצות לשיטתו יכולה להביא לריקון "הכעס", אבל בעומק זה רק מביא להקטנת הכוס של ההכלה הפנימית, ועוד התפרצויות עתידיות על דברים קטנים אפילו יותר. 

כי זה מעצים את הגוף ובעומק נוצר חוסר איזון עמוק יותר בין הגוף והנשמה של האדם ועל כך צריך הסביר. הרי אנחנו בתוך מערכת של איזונים, כל דבר לא מאוזן בגוף יוצר הפרעה במערכת וככה גם במערכת הרגשית של האדם. 

לגוף המודעות גדולה יותר כי אנחנו יותר רואים את זה במוחש, סחרחורות, כאבי ראש, לחץ דם וכד' הם קצת מהסימנים לכך, אבל בעולם הרגשי הסימנים יותר עמומים כביכול, יש פחות מודעות, אדם שמסתובב כועס בעולם, לא מרגיש בהכרח כאבי ראש שמיד מאותתים לו ללכת לרופא, נהפוך הוא אדם כועס שמסתובב בעולם מוצא עוד ועוד הצדקות לכעס שלו וזה כמובן מביא לחוסר איזון קיצוני בין הגוף והנשמה, שם בהקצנה הוא כבר לא מרגיש את הרגשות שלו וחווה רק כעס ותסכול וזה מושלך כלפי העולם כולו. 

 

אז מה זו הפעולה של ויסות רגשי ואילו כלים לויסות רגשי יש כדי להגדיל מודעות רגשית

ויסות רגשי זו היכולת לרוקן את הכוס העמוסה, הפעולה של לרוקן את המים מהכוס זו העבודה של התבוננות ברגשות מבלי לפעול מהם. כאן אנחנו נכנסים לעולם מושגים שאולי יהיה קשה להבנה, כי זו שפה אחרת, זו שפה של הלב, שפה של הרגשים פנימיים. 

אבל אל דאגה, זה רק תחילתו של תהליך ועדיף להתחיל לצעוד לעבר הבנה מאשר להישאר בחשכה. אז קודם כל מילון מושגים קצר שיעזור לנו לדבר באותה שפה (עד כמה שניתן). 

התבוננות רגשית, מה זה אומר? התבוננות מלשון בינה, כאשר אדם מתבונן הוא מתחיל לבנות בתוכו בנין של העולם הרגשי. 

כדי ללמוד מה זה אומר להתבונן על הרגשות, קודם נלמד מה זה להתבונן בעולם הפיזי, חומרי. נתבונן על עץ, ניתן לראות את העץ מבעד לידע שיש לנו על עצים, גישה, תפיסת העולם שלנו לגבי עצים בעולמנו וכיוצא בזה ואפשר להתבונן על עץ אבל בלי כל הרעשי רקע, התפיסות והדעות שלנו, אלא פשוט התבוננות נטולה כל עמדה. 

לא בניסיון להבין שום דבר, בלי לפתור שום דבר, אלא הסתכלות פשוטה ותמימה על עץ.

מתוך ההתבוננות הזו על העץ החיצוני, כשאנחנו משקיטים את כל הרעשים שקיימים בתוכנו לגבי אותו אוביקט, אנחנו מתוך השקט יכולים להתחיל להרגיש משהו בתוכנו, שהוא מחוץ לידע והמושכלות שיש לנו לגבי העץ (זה תהליך). 

ככל שאנחנו לומדים להשקיט את עצמנו אז אנחנו יכולים להתחיל להרגיש בתוכנו דברים רגשיים פנימיים יותר, דקים יותר. 

מאותו מקום אנחנו לומדים להתבוננות על הרגש שלנו. נניח ואנחנו חווים כעס, אז הנטיה שלנו היא להתמקד בסיבה למה אנחנו כועסים, ואיך לפתור את הכעס, יש רובד נוסף עמוק יותר, של להרגיש את הכעס מבלי להגדיר אותו ככעס. 

רק לחוות את מה שזה עושה לנו מתוכנו. כאן ידוע לי, שאנחנו נכנסים לאזור שיש בו הרבה אי הבנה, אבל אי הבנה נובע כי אנחנו רגילים לדבר בשפה של השכל ופחות בשפה של הלב, ככל ששפת הלב מפותחת אז אנחנו יכולים להתחיל לזהות בתוכנו קולות יותר פנימיים, דקים יותר, קשובים יותר למה שקורה בתוכנו. נחזור לנקודת ההתבוננות הרגשית. 

ככל שאנחנו מאפשרים לאותו רגש מרחב מבלי לפעול ממנו, בלי מה אנחנו חושבים על הכעס וכל הרעשים שהוא מביא איתו, אלא מאפשרים לנו לחוות את הכעס נטו כיצירה, זה הבורא מעביר לנו מסר דרך הרגש, אנחנו רק נותנים לזה מקום בתוכנו, מאפשרים לאותה אנרגיה לעבור דרכנו מבלי להזדהות איתה ולתת לה כוח.  

מתוך המקום הזה אנחנו חווים מודעות גדולה ועמוקה יותר. שם אנחנו מפעילים יותר את הנשמה שקיימת בתוכנו, ומתוך כך הגוף מתאזן ביתר קלות כי הנשמה יכול להאיר את אותו מקום חשוך. 

 

כלי מחשבתי לויסות רגשי

הכלי הראשון הוא התבוננות ברגש, יש כלי נוסף לויסות רגשי והוא מגיע מעולם דק יותר, מעולם המחשבה.

נתחיל בדוג' נניח ואנחנו יושבים עם חבר ומקבלים טלפון שכרגע הרכב שלנו נגנב, מיד זה יעורר תגובה רגשית, התגובה הרגשית תהיה בהתאם למשמעות והרצון שיש לנו באותו אובייקט, כלומר חוסר חשיבות תביא לאדישות וחשיבות רבה תביא להתרגשות רבה בעקבות הידיעה. 

מטבע הדברים, ובהנחה ואנחנו מאוד מזוהים עם הרכב שלנו, אז הודעה כזו יכולה מאוד לעורר אותנו רגשית, לגעת בפחדים עמוקים, עד מקרים יותר קיצוניים שזה יכול להביא ממש להתקף חרדה ולטראומות.

אחרי שקיבלנו כזה טלפון והתרגשנו מהידיעה המרעישה, והרגש שלנו החל לפעול בעוצמה, אנחנו מקבלים טלפון נוסף שמעדכנים אותנו שחלה טעות וזה בכלל רכב אחר ולא שלנו עם התנצלות חמה. 

עצם הדברים שנאמרו בטלפון, הרגיעה את כל המערכת, ברגע אחד ממקום של כמעט התקף חרדה לרוגע מוחלט. התבוננות רגשית לא הייתה פה (כפי שלמדנו לעיל) איך ייתכן והמערכת נרגעה כל כך מהר.

הסיבה נעוצה בכך שקיבלנו ידיעה מעולם גבוה יותר מעולם הרגשות. 

עולם דק יותר, מעולם המחשבות. זאת אומרת, עצם המחשבה שלנו משפיעה מידית על העולם הרגשי שלנו. הדוגמה הזו חושפת רובד נוסף, שאותו איזון נעשה באמצעות המחשבה והיא כמו הורידה פקודה מידית לרגש להתאזן. עולם המחשבה משפיע בצורה מאוד משמעותית אבל השימוש היעיל בו עובר דרך התחנה של התבוננות ברגש.

כי בעומק מה שקורה, ברגע שאנחנו במצבים רגשיים והרגש מאוד דומיננטי מאוד קשה לגשת לעולם המחשבה, על מנת שתהיה לנו יכולת השפעה פנימית, אנחנו כמו צריכים לאוורר את העומס הרגשי ומתוך המקום שהרגש שלנו פחות עמוס, אז אנחנו יכולים ביתר קלות לקבל גישה לעולם מחשבה שהוא עולם דק יותר ודורש רמות מיקוד גבוהות יותר.

שם בעולם המחשבה אנחנו צריכים לעבוד עם הדעת של האדם, הדעת מלשון דע, חיבור, לאיזה תוכן אנחנו מחוברים, כמו שזו נקודה שיש לבהר עוד רבות. 

לסיכום, 

ויסות רגשות נוגע בנושאים מאוד עמוקים בנפש האדם ומשפיע על הגוף הפיזי, על איכות חיינו ובכלל. בכל דבר יש 3 קווים, הויסות הרגשי כל הזמן מחפש את קו האמצע, איך להרגיש דברים מבלי להזדהות איתם ומבלי לאבד את הצפון. 

יש 2 כלים מרכזיים, כלי אחד זה היכולת להתבונן ברגשות מבלי להזדהות, כמובן שם יש שפה שהיא הרבה מעבר למילים שאותה צריך ללמוד. ככל שהלב שלנו יותר פתוח ללמידה חדשה, אנחנו יכולים להתחיל לעבוד על ההרגשים שנמצאים בתוכנו, ולזהות הרגשים דק יותר. 

יש הבדל מהותי בין רגש להרגשה. רגש מגיע יותר מהמקום החווה, השופט, מתוך תפיסת חיים ספציפית, לעומת זאת, הרגשה מגיע מתוך הנשמה, על מנת להתחבר לנימים יותר דקים, יש ללמוד את שפת הרגש, זו שפה שהיא חוצה מילים, היא נמצאת במהות של כל דבר, את אותה מהות אי אפשר לתמלל למילים, כמו לנסות להסביר לעיוור מה זה צבע אדום, או להסביר לסר טעם מה זה מתוק, החוויה מספרת. 

כלי נוסף הוא כלי מתקדם יותר והוא תלוי בכלי הראשון, היכולת שלנו להתחבר דרך עולם המחשבה ועל ידי שינוי מחשבה מסויימת לחוות רגש אחר, כמובן כל עוד הרגש דחוס ולא נמצא באוורר קשה מאוד לשנות דפוס מחשבה. 

זה דומה לנסות לתפוס מישהו באמצע ריצה ולדבר איתו על שינוי פילוספית חיים, ברור שאין בזה ממש, וצריך יישוב הדעת. 

למעשה העבודה היא בשלושה שלבים, קודם בעשייה, לדוג' אדם המתפרץ ויוצא מגדרו מכעס, השלב הראשון יהיה ללמוד לא להתפרץ, שלב זה שייך לעולם המעשה, לנקוט בפעולה ממשית. 

בשלב שני, יהיה עליו ללמוד להתבונן ברגשות שלו, התבוננות ברגשות שלו יכולה להרחיב את התודעה שלו ולאפשר לשלבים מתקדמים יותר לקחת חלק, ללא מודעות רגשית, זה כמו אדם שנמצא בחשיכה שמנסה לקלוע לסל. 

ההתבוננות הרגשית מאפשרת לו לגעת בכדור ובסל ולזהות את המיקומים השונים ובשלב השלישי והמתקדם יותר ואחרי שהשלבים הראשונים נעשו בקפידה, אז יוכל לשנות את דפוסי החשיבה שלו.

זה יתאפשר לו כי 'פתאום' יש יותר מקום שמאפשר את השינויים הללו, כל עוד הרגש מאוד דומיננטי, קשה מאוד לגשת לעולם המחשבה ולשנות דפוסים עמוקים יותר ולהגיע לאיזון הרגשי המבורך. 

"…יש שני מלכים באדם מוח ולב" 

 

רוצים ללמוד איך להגיע לויסות רגשי מאוזן?

אנחנו מזמינים אתכם לקבוע פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת בנושא לימוד וקבלת כלים לוויסות רגשי ולהתחיל לראות שיפור משמעותי כבר מהפגישה הראשונה