הוא יושב מולה ולא מצליח להעביר לה מסר אחד ברור. שאלתי אותו עם הוא מרגיש שהלב שלו סגור. הוא מיד הבין שכן, "לא מצליח לפתוח את הלב אליה, לא משנה מה אני עושה הוא כמו חסום"
שאלתי אותו מה יכול לעזור לו לפתוח את הלב שלו "שום דבר, הוא סגור וזה הכל",
היא ישבה מולו חסרת אונים "ככה זה כבר תקופה וזה הולך ומדרדר, אין תקשורת רגשית בכלל, זה הכל טכני והוא לא משתף אותי בשום דבר מהלב שלו"
שניהם כמו דגים מחוץ למים, נאבקים במשהו שנראה להם גדול מהם, והם לא ממש מבינים מה זה.
שאלתי אותו "ייתכן והלב שלך מרגיש פגוע"
כן פסק מיד, "אני פגוע". בדרך כלל שיש פגיעה אז זה מלווה בכעס, אבל כאן זה היה כל כך עמוק ביניהם שזה הפך להיות ניתוק. הוא הפסיק להרגיש את הלב שלו בחברתה "אני לא כועס, את אישה טובה ואני לא רוצה שתביני אותי לא נכון"
עודדתי אותו לשתף מה פגע בו כל כך, הוא התחיל לעבור קדימה ואחורה בזמן, פעם זה היה משפט לא במקום שהיא אמרה ואחר כך עוד איזה ענין וככה התחיל לחבר דבר ועוד דבר ומסתבר שיש שם המון עניינים שפשוט החליט לא לשתף ושמר לעצמו יום אחרי יום, וכל יום שעבר התנתק יותר ויותר עד שהפסיק לתפקד כבן זוג והוא עצמו לא הבין מדוע. כי סך הכל מרגיש אהבה, אבל משהו בפנימיות דעך ודעך והפסיק לשתף את עצמו, הלב כבר נדד למקום אחר, לחברים, לסביבה למצוא פורקן רגשי, אבל ביניהם אין שיח אמיתי, הכל עצור וחסום, מלא בסימני שאלה.
מה זה פתיחות בין בני זוג?
קל להתבלבל ולחשוב שדיבורים טכניים, של מה עשיתי היום בכל שעה ודקה נחשב לשיתוף פתוח וכנה, אבל לא כך הדבר. הפתיחות האמיתית יושבת על חוויה רגשית, איך החוויה הרגשית שלי הייתה במהלך העשיה של הדברים. במידה והלב חסום, אז יש איזו חוויה שהיא טכנית, רובוטית. לעיתים קרובות אנחנו לא יודעים שהלב כבר מזמן הפסיק להרגיש והכל הפך להיות מאוד "חיצוני" בלתי מרגיש. אז גם מערכת היחסים הזוגית שלנו תתחיל להיות מנותקת, כמו כל דבר אחר בחיים שלנו. פתיחות אמיתית עוברת דרך הצומת של לב פתוח, לב מרגיש.
מה השלבים של פתיחות בין בני זוג
שלב א': מודעות עצמית לכך שכרגע אני עם לב פתוח או סגור. ברגע שאין מודעות לעניין זה, אז התקשורת חסרה. יש לב סגור שמנסה להיות פתוח ולא כל כך הולך לו אז התקשורת חסומה.
דווקא מודעות לאיך הלב שלנו בזה הרגע מרגיש, יכול להיות מפתח מרכזי לשלב הבא.
שלב ב': שיתוף כנה. עצם המודעות של איפה אנחנו באמת נמצאים יכול לייצר אינטימיות מיד, גם במידה והלב סגור. עצם השיתוף שכרגע אני מרגיש שהלב שלי סגור בכלל או כלפייך מייצר איזה שיח כנה שמאפשר אוורור של אותה נקודה חסומה. אז השיתוף הכנה איפה אנחנו נמצאים כרגע מאפשר הזדמנות פז לייצר אינטימיות.
שלב ג': הקשבה. זה מפתח מאוד משמעותי ליצירת אינטימיות, היכולת להקשיב למנגינה של הלב של בן הזוג, גם במידה והלב סגור מייצר איזה חיבור משותף ומסר מאוד עמוק שאנחנו לא לבד בתוך הדבר הזה. אנחנו אוהבים לשתף במקום שנותן לנו פלטפורמה להביא את עצמנו באמת, כשיש לנו מרחב להביע רגשות ולהביא את עצמנו באמת למרחב. להקשיב באמת זה היכולת להכיל את הנאמר ולשים את עצמנו בצד, להקשיב לרחשי הלב של בן הזוג, לכל מה שהוא מביא למרחב כרגע בזמן אמת. ככל שאנחנו מגיעים עם תבנית מוכנה מראש, אנחנו לא מאפשרים יצירה של הרגע ואנחנו חוסמים תקשורת עמוקה ומשאירים את הקשר במים רדודים.
מערכת יחסים עם עצמי
פתיחות בין בני זוג עוברת דרך היכולת קודם כל להיות פתוח ביני לבין עצמי, כשאני לא מבין את עצמי איך אפשר להיות פתוח בתוך זוגיות, זה בלתי אפשרי. אנחנו קודם כל צריכים לפתח מודעות עצמית, להבין את עצמנו ומה עובר עלינו, מה הלב שלי כרגע מרגיש וצריך. היכולת להתבונן על עצמנו יכול להיות שלב משמעותי בלהתחיל לפתח פתיחות. כאשר הלב שלי סגור לעצמי ואני אפילו לא מודע לכך, אז בדרך כלל השיחה תהפוך להיות מאומצת, שאין בה זרימה אמיתית. וככל שאני יכול לגלות את עצמי ולהוציא את עצמי מהסתרה לאורה, אז אנחנו יכולים להיפגש באמת. מפגש אותנטי עם בן הזוג שלי נטול מסכות והסתרות, זה היכולת שלי להיפגש עם עצמי בלי תבניות. כמה חשוב שכל אחד יעבוד על עצמו, אנחנו יכולים להגיע רק עד לאן שהצלחנו להגיע עם עצמנו. הפתיחות תלויה ביכולת שלנו להכיר את האמת הפנימית שלנו ולעבוד עם הלב. מקום משכן הרגשות זה הלב, כשאנחנו חסומים אין תנועה רגשית וזה מייצר תקיעות גם בשיחות שלנו, ככל שיש זרימה יותר גדולה אז זה יבוא לידי ביטוי בתקשורת.
חיבור בין בני זוג
לא ייתכן חיבור אמיתי כשאנחנו לא מחוברים לעצמנו. החיבור הוא רק ביטוי של חיבור כל אחד לעצמו ואז אנחנו יכולים באמת להיפגש. במידה ואנחנו רחוקים מעצמנו איך נוכל באמת להתחבר בתוך הזוגיות שלנו? הגיע לפתיחות אמיתית ולהרגיש את החיבור הפשוט הזה, זו עבודה וחקירה פנימית, לגלות על עצמנו יותר ויותר, להסיר יותר ויותר קליפות שחוסמות מהאור שלנו לבוא לידי ביטוי. חיבור אמיתי זה שכל אחד מבני הזוג התחבר לעצמו ומתוך כך החיבור עצמו יצר משהו שלישי חדש.
אין ספק שיש מצבים שצריך ממש לגשר על הפערים, יש חסימות של הלב שנדרש עבודה פנימית עמוקה לפתוח את הלב ולאפשר תנועה רגשית ומתוך התנועה הזו יש שיחה יותר זורמת, קלילות, הבנה, חיבור, פתיחות גדולה הרבה יותר. לעיתים הלב כל כך חסום שהוא לא זוכר מה זה בכלל להיות פתוח. הוא כל הזמן בחרדה, בפחדים, אז הוא לומד שטוב להיות סגור, ככה זה הכי בטוח. אז הלב נסגר ולא מוכן להתמסר מחדש. שם יש לעשות תהליכים רגשיים ולאפשר ללב את ההזדמנות להיפתח שוב ולסמוך, לדעת שגם כאשר הוא נפגע ונעלב, הכל בסדר, זה חלק מכללי המשחק. עדיין מותר לנו לצאת לעולם ולשחק, להרגיש ולחוות הכל.
רוצים לטפל בפתיחות ביניכם?
אנחנו מזמינים אתכם להשאיר פרטים כאן ולקבוע איתנו פגישת ייעוץ קצרה וממוקדת בנושא פתיחות בזוגיות, ולהתחיל לראות שיפור משמעותי כבר מהפגישה הראשונה